רשלנות רפואית בלידה מוקדמת – מהם התנאים לתביעה?

רשלנות רפואית בלידה מוקדמת יכולה להתקיים כאשר הצוות הרפואי כשל באחד או יותר מהשלבים הבאים: לא זיהה גורמי סיכון שחייבו טיפול מונע, לא הגיב לסימנים ראשונים של לידה מוקדמת, לא נתן בזמן טיפול שנועד לצמצם את סיבוכי הפגות, או טיפל בפג באופן שגרם לו נזק נוסף. עצם הלידה המוקדמת, גם כשהפג נותר עם נכות, אינה מוכיחה רשלנות. הבדיקה המשפטית מתמקדת במה שהיה על הצוות לדעת ולעשות בזמן אמת, ובשאלה אם פעולה אחרת הייתה משנה את התוצאה.

מהי לידה מוקדמת ולמה היא מסוכנת?

לידה מוקדמת היא לידה לפני שבוע 37 להריון. לפי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, זו הסיבה המובילה לתמותה ולתחלואה של יילודים. ככל שהלידה מוקדמת יותר, עולה הסיכון לסיבוכים כמו קשיי נשימה, דימום מוחי, זיהומים ופגיעה נוירולוגית מתמשכת.

מתי מתעורר חשד לרשלנות רפואית בלידה מוקדמת?

לידה מוקדמת יכולה להתחיל באופן ספונטני, בעקבות ירידת מים, או בהחלטה רפואית ליילד מוקדם בגלל סיכון לאם או לעובר. בכל אחד מהמצבים נשאלות שאלות שונות. במעקב ההריון נבדק אם זוהו גורמי סיכון ואם הוצע טיפול מונע. בבית החולים נבדק אם הצוות אבחן נכון את המצב, נתן את הטיפולים הנדרשים בזמן והחליט נכון על מועד הלידה ועל אופן ביצועה.

גורמי סיכון שלא זוהו או לא טופלו במעקב ההריון

לידה מוקדמת בהריון קודם, קיצור של צוואר הרחם, הריון תאומים, זיהום בדרכי השתן, רעלת הריון או האטה בגדילת העובר מחייבים התייחסות מיוחדת במעקב. לפי ההנחיה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה בנייר עמדה 14, לאישה שילדה בעבר לידה מוקדמת ספונטנית או לאחר ירידת מים מוקדמת יש לשקול טיפול בפרוגסטרון החל משבוע 16. כאשר מתגלה צוואר רחם קצר באמצע ההריון, יש לבחון טיפול בפרוגסטרון נרתיקי בהתאם לאורך הצוואר, לשבוע ההריון ולנתונים נוספים. תפר צווארי אינו נדרש בכל מקרה של צוואר רחם קצר: הוא נשקל בעיקר כשיש היסטוריה של לידה מוקדמת או פתיחה של צוואר הרחם. יש להבחין גם בין הריון יחיד להריון מרובה עוברים.

איך נבדק הכשל במעקב ההריון?

בבדיקה המשפטית נבחן אם גורם הסיכון היה ידוע ומתועד, אם נמדד אורך צוואר הרחם כשהייתה לכך הצדקה, ואם התוצאה הובילה להפניה או לטיפול. ממצא חריג שנרשם בדוח האולטרסאונד ולא טופל הוא דוגמה מובהקת לפער שכדאי לבדוק. טענות מהסוג הזה הן חלק מבדיקה רחבה של רשלנות רפואית בהריון, ולרוב הן מופנות כלפי הגורם שליווה את ההריון בקהילה.

שחרור מהמיון כשיש חשש ללידה מוקדמת

צירים סדירים, לחץ באגן, כאבי גב, הפרשה מימית או דמית ושינוי בצוואר הרחם מחייבים הערכה מסודרת. נייר העמדה מפרט שההערכה כוללת מדדים חיוניים, ניטור של העובר והרחם, אולטרסאונד, בדיקות מעבדה ותרביות, ובהן תרבית שתן ותרבית לסטרפטוקוקוס מקבוצה B.

לא כל אישה עם צירים מוקדמים נמצאת בלידה, ושחרור הביתה יכול להיות החלטה סבירה. מדידת אורך צוואר הרחם ובדיקת פיברונקטין עוברי מסייעות לזהות נשים שאינן צפויות ללדת בימים הקרובים. לכן בתביעה בודקים אם השחרור נשען על בדיקות כאלה ועל תיעוד מספק, אילו הנחיות קיבלה האישה ומה קרה בפנייה הבאה.

צלסטון שלא ניתן או ניתן באיחור

זריקות סטרואידים (בטמתזון, המוכר בשם צלסטון, או דקסמתזון) מאיצות את הבשלת ריאות העובר ומפחיתות תמותה ותחלואה של פגים. נייר עמדה 14 קובע שיש לתת סדרת זריקות סטרואידים לאישה שנמצאת בסיכון ממשי ללידה מוקדמת מגיל הריון של 23 שבועות ו-6 ימים ועד 34 שבועות מלאים, כשאין צורך ביילוד מיידי, וניתן לשקול טיפול כבר משבוע 23 לאחר שיחה עם בני הזוג. מ-34 שבועות מלאים ועד 36 שבועות ו-5 ימים ניתן לשקול מתן סטרואידים כשקיים סיכון גבוה שהלידה תתרחש בתוך שבעה ימים. אם עברו יותר מ-14 יום מסדרת הזריקות הקודמת והסיכון ללידה לפני שבוע 34 נמשך, יש לשקול סדרה נוספת.

למה כל שעה בתיעוד חשובה?

סדרת הטיפול כוללת שתי זריקות בהפרש של 24 שעות או ארבע זריקות בהפרש של 12 שעות, לפי סוג התכשיר. נייר העמדה מציין שגם טיפול חלקי נמצא יעיל, ולכן לשעות יש משמעות: הפער בין הגעת האישה לבית החולים, ההחלטה על הטיפול ומתן הזריקה הראשונה בפועל הוא נתון מרכזי בתיק. הרחבה על כך במאמר על רשלנות במתן זריקת צלסטון בלידה.

מגנזיום להגנה על מוח העובר

כאשר צפויה לידה לפני שבוע 32, ההנחיה הישראלית היא לתת מגנזיום סולפט בעירוי לצורך הגנה על מוח העובר. נייר עמדה 14 מציין שהטיפול הוכח כמפחית את הסיכון לשיתוק מוחין ואת חומרתו. ההנחיה של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר מיולי 2024 מוסיפה שהטיפול ניתן כשהלידה צפויה בתוך 24 שעות, ושאין לעכב לידה דחופה כדי לתת אותו.

בתיק שבו פג שנולד לפני שבוע 32 אובחן בהמשך עם שיתוק מוחין, אחת השאלות הראשונות היא אם ניתן מגנזיום, מתי התחיל העירוי ואם היה זמן לתת אותו. היעדר תיעוד של השיקול עצמו יכול להיות משמעותי.

ירידת מים מוקדמת וסימני זיהום

ירידת מים לפני המועד היא אחת הסיבות השכיחות ללידה מוקדמת, והיא מגבירה את הסיכון לזיהום של האם והעובר. נייר עמדה 13 של האיגוד מיולי 2023 עוסק בניהול מצבים אלה. הוא ממליץ, בין היתר, על טיפול אנטיביוטי, על זריקות סטרואידים מגיל החיות (השלב שבו לעובר יש סיכוי לשרוד מחוץ לרחם, בסביבות שבוע 24) ולפחות עד שבוע 34 ועל מגנזיום לנשים שצפויות ללדת לפני שבוע 32. כשיש חשד גבוה לזיהום תוך-רחמי, יש להתחיל כיסוי אנטיביוטי.

סימני זיהום ומניעת הדבקה ביילוד

מעקב אחרי חום, דופק, רגישות ברחם, הפרשה וממצאי המוניטור נועד לזהות זיהום בזמן. החמצת סימנים כאלה עלולה להוביל לאלח דם (ספסיס) אצל האם או אצל היילוד. בנוסף, נייר עמדה 14 ממליץ על טיפול אנטיביוטי לנשים בלידה מוקדמת פעילה, כדי למנוע הדבקה של היילוד בחיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B.

החלטה על יילוד מוקדם והתנהלות הלידה

לעיתים היילוד המוקדם הוא החלטה רפואית נכונה, למשל ברעלת הריון חמורה. גם היפרדות שליה או האטה קשה בגדילת העובר יכולות לחייב לידה מוקדמת. כאן הטענה יכולה להיות הפוכה: שההחלטה התקבלה מאוחר מדי והעובר נפגע עוד ברחם, או שהתקבלה מוקדם מדי, בלי שנשקלו חלופות ובלי שניתנו סטרואידים כשמצב האם והעובר אפשר זאת.

ניהול הלידה והעברה לבית חולים עם פגייה

בלידה המוקדמת עצמה נבדקים הניטור, פענוח המוניטור וזמן התגובה למצוקה עוברית. נייר עמדה 14 מבהיר שלידה מוקדמת כשלעצמה אינה סיבה לניתוח קיסרי, ושההחלטה אם ללדת בניתוח או בלידה רגילה מתקבלת לפי אותם שיקולים רפואיים שנבחנים בכל לידה, כמו מצב העובר ומצב האם. כאשר הלידה צפויה בשבוע מוקדם במיוחד, נבחנת גם השאלה אם היה מקום להעביר את האישה לפני הלידה לבית חולים עם פגייה שמתאימה לדרגת הפגות, ואם ההעברה הייתה אפשרית ובטוחה באותו שלב. במסגרת תביעת רשלנות רפואית בלידה נבחנים גם כשלים בשלבים האלה.

רשלנות בטיפול בפג לאחר הלידה

גם כשהלידה המוקדמת עצמה לא נגרמה ברשלנות, כשל בטיפול בפג בחדר הלידה או בפגייה יכול לעמוד במרכז התביעה. פגים זקוקים להחייאה ולתמיכה נשימתית מותאמת, לניטור של רמות הסוכר והצהבת, למעקב אחרי סימני זיהום ולבדיקות אולטרסאונד של הראש לאיתור דימום מוחי. פגים שנולדו מוקדם מאוד צריכים גם בדיקות עיניים לאיתור רטינופתיה של פגות, מחלה שבה טיפול בזמן יכול למנוע פגיעה קשה בראייה.

בבדיקה המשפטית נבחן אם הבדיקות בוצעו במועד, אם ממצא חריג הוביל לטיפול או להתייעצות, ואם הפג קיבל טיפול שהתאים לשבוע ההריון ולמשקל הלידה. תביעה כזו מופנית לרוב כלפי בית החולים שבו פעלה הפגייה.

לא כל לידה מוקדמת היא רשלנות רפואית

במקרים רבים קשה לדעת מראש מי תלד מוקדם, ולעיתים הלידה מתקדמת מהר גם כשהצוות פעל כנדרש. התרופות לעצירת צירים, למשל, הוכחו כיעילות בדחיית הלידה ב-48 שעות בלבד. מטרתן העיקרית היא לאפשר מתן סטרואידים, ולא לעצור את הלידה לאורך זמן. לכן תביעה שמבוססת רק על כך שהצירים לא נעצרו תהיה חלשה בדרך כלל.

הנחיות רפואיות אינן קובעות אחריות לבדן

ההנחיות הרפואיות משמשות נקודת מוצא, אבל אינן קובעות לבדן אחריות משפטית. טיפול נבחן לפי הידע והפרקטיקה שהיו מקובלים במועד האירוע. דוגמה לכך היא זריקות פרוגסטרון שבועיות שניתנו בעבר לנשים עם היסטוריה של לידה מוקדמת. בשנת 2023 ביטל מנהל המזון והתרופות האמריקאי את אישור התכשיר להתוויה זו, לאחר שמחקר גדול לא הראה תועלת, ונייר העמדה הישראלי מגדיר את הנושא כשנוי במחלוקת. טענה שלפיה אי מתן הזריקות האלה גרם ללידה המוקדמת תתקשה לעמוד בבדיקה של מומחה.

מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בלידה מוקדמת?

כדי להגיש תביעה מבוססת נדרשת חוות דעת רפואית שתתייחס לשלושה רכיבים:

• סטייה מהטיפול הסביר – מה היה על הצוות לעשות לפי המידע שהיה בידיו בזמן אמת, ומה נעשה בפועל.
• נזק – הפגיעה שנגרמה לילד, לאם או לשניהם, והשלכותיה על חייהם.
• קשר סיבתי – הוכחה שהכשל גרם לנזק או החמיר אותו, ולא רק שהלידה המוקדמת והנזק התרחשו ברצף.

הקשר הסיבתי – השאלה הקשה בתיקי פגות

בתיקים של לידה מוקדמת בית החולים טוען לרוב שהנזק נגרם מהפגות עצמה ולא מהטיפול. כדי להתמודד עם הטענה הזו, חוות הדעת צריכה להסביר מה היה משתנה: כמה ימים או שבועות היה אפשר להרוויח, מה הסיכון לסיבוך הספציפי בשבוע שבו נולד הילד לעומת השבוע שאליו ניתן היה להגיע, ומה התרומה הצפויה של סטרואידים או מגנזיום שלא ניתנו. בדרך כלל נדרשות חוות דעת של מומחה במיילדות ושל מומחה בניאונטולוגיה, ולעיתים גם של נוירולוג ילדים.

כשאי אפשר להוכיח את מלוא הנזק

כשלא ניתן להוכיח שהכשל גרם לכל הנזק, אפשר לבחון טענה של אובדן סיכויי החלמה, למשל כשהעיכוב במתן טיפול הפחית את הסיכוי למנוע סיבוך מסוים, אך לא ניתן להוכיח שהטיפול היה מונע אותו בפועל. יש לבסס בחוות דעת את הסיכוי שאבד, והפגיעה בסיכוי אינה מזכה בפיצוי באופן אוטומטי. גם הקשר הסיבתי המשפטי נבחן לפי מבחנים שאינם זהים לוודאות רפואית.

אילו מסמכים חשובים לבדיקת התיק?

בתיק של לידה מוקדמת נדרש ציר זמן מדויק, לעיתים ברמת השעות. בין המסמכים שנבדקים:

• רשומות מעקב ההריון, דוחות אולטרסאונד ומדידות של אורך צוואר הרחם.
• תיעוד כל פנייה למיון יולדות, כולל שעת ההגעה, ממצאי הבדיקה והסיבה לשחרור.
• גיליון מתן התרופות, עם שעות מתן הצלסטון, המגנזיום והאנטיביוטיקה.
• סרטי המוניטור, רישומי האחיות והמיילדות ותיעוד ההתייעצות עם רופא בכיר.
• סיכום הלידה, ציוני אפגר, גזים מחבל הטבור ופעולות ההחייאה.
• תיק האשפוז בפגייה, בדיקות אולטרסאונד של הראש, בדיקות עיניים וסיכום השחרור.
• מעקב התפתחותי, אבחונים ודוחות של טיפולים בשנים שאחרי הלידה.

הזכות לקבל את הרשומה הרפואית

לפי סעיף 18 לחוק זכויות החולה, לכל מטופל יש זכות לקבל את הרשומה הרפואית שלו, ואין צורך לנמק את הבקשה. כשחלק מהתיעוד חסר, למשל קטעים מסרט המוניטור או רישום של שעת מתן תרופה, החסר עצמו יכול להשפיע על נטל ההוכחה ולהקים טענה של נזק ראייתי.

דוגמאות מתיקים שניהל המשרד

סטרואידים שלא ניתנו ומועד לידה בשבוע 31

בתיק שהסתיים בפשרה של 1.5 מיליון ש"ח, היולדת הגיעה לבית החולים בשבוע 31 עם סיבוכי הריון, ובהם חשד להאטה בגדילת העובר. נטען כי מועד הלידה נקבע באופן שגוי וכי טיפול בסטרואידים, שנועד להפחית את הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית ולסיבוכי פגות נוספים, לא ניתן במועד. הילד נותר עם שיתוק מוחין ועיכוב התפתחותי. התיק הסתיים בפשרה בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי. תיאור המקרה אינו קובע שאי-מתן הסטרואידים לבדו גרם לפגיעה הנוירולוגית.

אנטיביוטיקה מונעת שלא ניתנה בשבוע 35

בתביעה בגין מות יילוד, היולדת אושפזה בשבוע 35 עם רעלת הריון וילדה כעבור כ-20 שעות. נטען שלא בוצעה בדיקת נשאות ל-GBS ושלא ניתן טיפול אנטיביוטי מונע במהלך הלידה. היילוד נדבק בחיידק ונפטר, והתביעה הסתיימה בפשרה של כ-1.7 מיליון ש"ח. בבחינת התביעה יש לבדוק אם היה צורך במתן אנטיביוטיקה בהתאם לגורמי הסיכון ולהנחיות שהיו בתוקף במועד האירוע; היעדר בדיקת סקר בשבוע 35 אינו מוכיח לבדו רשלנות.

סימני זיהום שלא טופלו בשבוע 36

בתביעה אחרת, שעסקה בזיהום ברחם בהריון, יולדת בשבוע 36 הגיעה לבית החולים עם סימנים שהעלו חשד לזיהום. נטען שלא בוצע הבירור הנדרש ושהטיפול האנטיביוטי לא התאים למצב. התינוקת נולדה עם זיהום חריף ונותרה עם שיתוק מוחין קשה. התיק הסתיים בפשרה של 3.5 מיליון ש"ח, בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי.

כל תיק נבחן לפי נסיבותיו, והסכומים האלה אינם מעידים על הפיצוי הצפוי במקרה אחר.

אילו פיצויים ניתן לתבוע?

בתביעה בשם ילד שנפגע מסיבוכי פגות נבחנים הצרכים לאורך כל חייו: טיפולים רפואיים ושיקומיים, עזרה וסיעוד, חינוך מיוחד, ציוד ועזרים, התאמת דיור ורכב, אובדן כושר השתכרות בעתיד וכאב וסבל. חלק גדול מהסכום נשען על הערכה של נזק ממוני עתידי, ולכן חשוב לבסס בחוות דעת את מצבו של הילד ואת התחזית לגביו. תגמולים שמשלם הביטוח הלאומי עשויים להיות מנוכים מהפיצוי לפי הדין.

תביעות ההורים, האם והעיזבון

להורים עשויה להיות תביעה משלהם, למשל בגין הוצאות שהוציאו, ובנסיבות מסוימות גם בגין פגיעה נפשית. כשהאם עצמה נפגעה, למשל מזיהום או מסיבוך בניתוח, נבחנת תביעה נפרדת שלה. כשהלידה הסתיימה במות הפג, נבחנות זכויות ההורים והעיזבון לפי הנסיבות, כמו בכל תביעה של רשלנות רפואית שגרמה למוות.

בדיקה משפטית של רשלנות רפואית בלידה מוקדמת

אם ילדכם נולד מוקדם ונגרמה לו פגיעה משמעותית, או שהאם נפגעה במהלך הטיפול, וקיים חשד לכשל רפואי, כדאי להתייעץ עם עו"ד רשלנות רפואית ולהציג את המסמכים שכבר נמצאים בידיכם, לצד תיאור מסודר של השתלשלות האירועים. אין צורך להמתין לאבחנה סופית או לסיום הטיפולים. אם תעלה אפשרות לעילה, עורך הדין יסייע בקבלת הרשומה המלאה מקופת החולים ומבית החולים, יבנה ציר זמן ויפנה את החומר למומחים המתאימים לקראת תביעת רשלנות רפואית. שיחת הייעוץ הראשונית עם עו"ד עמית אוריה ניתנת ללא עלות וללא התחייבות.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בלידה מוקדמת

אולי יעניין אתכם גם

• רשלנות רפואית בהיפרדות שליה – איך בודקים עילה לתביעה?
• פשרה של 1.4 מיליון ש"ח בתיק של כשלים בניטור ושיתוק מוחין