בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, חלק משמעותי מהפיצוי עשוי להתייחס דווקא לנזק שעוד לא התרחש במועד פסק הדין. אדם שנותר עם נכות בעקבות רשלנות רפואית, לדוגמה, עלול לסבול מהפסדי שכר במשך שנים, להזדקק לעזרת הזולת או לשאת בהוצאות רפואיות ושיקומיות גם בעתיד.
כאשר בית המשפט פוסק פיצוי עבור הוצאות או הפסדים שצפויים להימשך שנים קדימה, החישוב אינו מסתכם בהכפלת ההפסד החודשי במספר החודשים. מאחר שהניזוק מקבל כבר היום סכום שנועד לפצות אותו גם על הפסדים שיתרחשו בעתיד, יש לחשב את הערך הנוכחי של אותם הפסדים באמצעות היוון.
עיקרי הדברים
- נזק ממוני עתידי יכול לכלול הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות, שיקום, נסיעות והוצאות נוספות הצפויות בעתיד.
- כאשר הפיצוי משולם מראש בסכום אחד, מביאים בחשבון את האפשרות שהכסף יצבור תשואה עד למועד שבו היה אמור להיגרם ההפסד, ולכן משתמשים במקדם היוון ולא במכפלה פשוטה של ההפסד החודשי במספר החודשים.
- בפסיקת בתי המשפט בישראל שיעור ההיוון המקובל בתביעות נזיקין עומד על 3%.
- ההיוון הוא רק חלק מהחישוב. לפני שמגיעים אליו יש לקבוע את גובה ההפסד החודשי ואת התקופה שבה צפוי להיגרם הנזק.
למה בכלל צריך להוון פיצוי עתידי?
נניח שאדם צפוי להפסיד 10,000 ש"ח בעוד מספר שנים. אם בית המשפט משלם לו כבר היום 10,000 ש"ח עבור אותו הפסד, הוא מקבל את הכסף לפני המועד שבו היה זקוק לו ויכול להשקיע אותו ולצבור עליו תשואה.
לכן, כאשר משלמים היום סכום שנועד לפצות על הפסדים שיתרחשו לאורך שנים, מחשבים מהו הסכום שצריך להיות בידי הניזוק כיום כדי שיוכל לממן באמצעותו את אותם הפסדים בעתיד.
זהו למעשה ההיוון: תרגום של רצף הפסדים עתידיים לסכום חד-פעמי בערכו הנוכחי.
חשוב להבין ששיעור היוון של 3% אינו אומר שפשוט מפחיתים 3% מסכום הפיצוי. מדובר בנוסחה שבה משך התקופה והריבית משמשים לחישוב מקדם היוון, שאותו מכפילים בהפסד החודשי.
דוגמה לחישוב הפסד השתכרות עתידי
ניקח אדם בן 60 אשר אלמלא נכותו היה צפוי לעבוד עד גיל 70 ולהשתכר 20,000 ש"ח בחודש.
אם בעקבות הנכות נשללה ממנו לחלוטין יכולת ההשתכרות למשך 10 השנים הבאות, החישוב הפשוט היה:
20,000 ש"ח × 120 חודשים = 2,400,000 ש"ח.
אלא שזה אינו הסכום שישולם עבור הפסד ההשתכרות העתידי.
בהיוון של 3% לתקופה של 120 חודשים, מקדם ההיוון הוא בקירוב 103.56.
לכן החישוב יהיה:
20,000 ש"ח × 103.56 = כ-2,071,000 ש"ח.
כלומר, במקום 2.4 מיליון ש"ח המתקבלים במכפלה פשוטה, הערך הנוכחי של ההפסד העתידי עומד על כ-2.07 מיליון ש"ח.
מדובר בדוגמה פשוטה שנועדה להמחיש את פעולת ההיוון. בתביעה בפועל יש לבחון נתונים נוספים שעשויים להשפיע על הפיצוי.
לפני ההיוון: צריך לקבוע מהו ההפסד החודשי
היוון אינו קובע בעצמו את הנזק. הוא נכנס לתמונה רק אחרי שבית המשפט מעריך מה היה צפוי לקרות בעתיד אלמלא הפגיעה.
בסיס השכר
אחת השאלות המרכזיות היא כמה היה הניזוק צפוי להשתכר. אצל אדם בעל היסטוריה תעסוקתית יציבה ניתן להסתמך, בין היתר, על שכרו לפני הפגיעה. במקרים אחרים יש לבחון מקצוע, השכלה, התקדמות צפויה בעבודה, נתוני שכר ונסיבות אישיות נוספות.
הפגיעה בכושר ההשתכרות
נכות רפואית אינה שווה בהכרח לאותו שיעור של הפסד הכנסה.
נכות מסוימת יכולה כמעט שלא להשפיע על מקצוע אחד, אך לפגוע בצורה קשה מאוד ביכולת לעבוד במקצוע אחר. לכן בית המשפט בוחן גם את המשמעות התפקודית של הנכות ואת השפעתה בפועל על יכולתו של הנפגע לעבוד ולהשתכר.
כמה שנים צפוי ההפסד להימשך?
גם משך התקופה משפיע באופן משמעותי על הפיצוי.
בין היתר נבחנים גיל הנפגע, גיל הפרישה הרלוונטי, סוג עבודתו והראיות לגבי התקופה שבה היה צפוי להמשיך לעבוד. במקרים שבהם הפגיעה גם קיצרה את חייו של הניזוק, עשויה להתעורר בנוסף שאלת הפיצוי בגין קיצור תוחלת החיים.
ככל שהתקופה ארוכה יותר, גם השפעת ההיוון על התוצאה הופכת משמעותית יותר.
לא רק הפסד שכר: אילו נזקים עתידיים מהוונים?
אותו עיקרון חל גם על ראשי נזק ממוניים עתידיים אחרים.
לדוגמה, אדם שנפגע עקב רשלנות רפואית וזקוק לעזרה של מספר שעות ביום עשוי להיות זכאי לפיצוי עבור עלות העזרה הצפויה לו במשך שנים. אם מדובר בהוצאה חודשית קבועה, ניתן לחשב את ערכה לאורך התקופה הרלוונטית ולהוון אותה לערכה הנוכחי.
כך ניתן לחשב, בהתאם לנסיבות המקרה, גם:
- הפסדי השתכרות עתידיים.
- הפסדי זכויות סוציאליות ופנסיה.
- עזרת הזולת וסיעוד.
- טיפולים רפואיים ושיקומיים.
- תרופות וציוד רפואי.
- הוצאות נסיעה וניידות.
- הוצאות עתידיות נוספות שנגרמו עקב הפגיעה.
ראשי נזק אלה הם חלק מהשיקולים המשמשים לקביעת גובה הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית.
כאשר ההוצאה או הנזק אינם ניתנים לחישוב מדויק, בית המשפט אינו חייב לבצע חישוב אקטוארי מלא ויכול במקרים המתאימים לפסוק סכום גלובלי על בסיס הראיות והערכת הנזק.
מהו שיעור ההיוון בתביעות נזיקין?
במשך שנים נעשה בישראל שימוש בשיעור היוון של 3% בתביעות נזקי גוף.
הסוגיה הגיעה לדיון מקיף בבית המשפט העליון בע"א 3751/17, המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני. למרות הטענות כי סביבת הריבית מצדיקה הפחתה של שיעור ההיוון, בית המשפט העליון הותיר את שיעור ההיוון על 3%.
לשיעור ההיוון יש משמעות כספית גדולה: ככל ששיעור ההיוון גבוה יותר, הערך הנוכחי המחושב של הנזקים העתידיים נמוך יותר.
בית המשפט העליון התייחס גם לצורך לשמור על התאמה בין היוון הפיצויים המשולמים לניזוק לבין היוון תגמולי המוסד לביטוח לאומי המנוכים מהפיצוי, וגם ביחס לניכויים אלה נעשה שימוש בשיעור של 3%.
חישוב נזק עתידי בתביעת רשלנות רפואית
בתיק שבו נותרה נכות משמעותית, הנזק העתידי יכול להיות החלק הגדול ביותר בתביעה. טעות בבסיס השכר, בהערכת הפגיעה בכושר ההשתכרות, בתקופת ההפסד או בצרכים הרפואיים העתידיים יכולה להצטבר לאורך עשרות שנים ולהשפיע באופן משמעותי על סכום הפיצוי.
לכן בחישוב הפיצויים חשוב לא להסתכל רק על ההוצאות וההפסדים שכבר נגרמו, אלא לבחון בצורה מסודרת את צרכיו של הנפגע ואת ההשלכות הכלכליות הצפויות של הפגיעה לאורך חייו.
משרד עורך דין רשלנות רפואית עמית אוריה עוסק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף. ניתן לפנות אלינו לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות, כדי לבדוק את נסיבות המקרה, הנזק שנגרם והאפשרות להגשת תביעה.