למי מתאים לפנות לעו"ד עמית אוריה בתביעת רשלנות רפואית?

עו"ד עמית אוריה מייצג נפגעי רשלנות רפואית כבר למעלה מ-30 שנה. הוא מלווה באופן אישי כל תיק שמתקבל למשרד, מהבדיקה הראשונית ועד סיום ההליך.

לא כל טעות בטיפול רפואי מצדיקה הגשת תביעה, ולא כל מקרה של רשלנות רפואית מתאים לטיפול שלי. לכן, כבר בפנייה הראשונה חשוב לי להבין מה קרה, מהו הנזק שנגרם והאם יש הצדקה להמשך בירור משפטי. בהמשך העמוד אפרט באילו מקרים אני מטפל, באילו לא, ולמה.

באילו מקרים אני מטפל?

אני מטפל בתביעות רשלנות רפואית שבהן נגרם למטופל נזק משמעותי, כגון נכות, פגיעה בתפקוד, פגיעה קשה בבריאות או מוות כתוצאה מהטיפול הרפואי.

בין התחומים המרכזיים בהם אני מטפל:

• רשלנות רפואית בהיריון או בלידה – כשלים במעקב ההיריון, באבחון סיבוכים כמו רעלת היריון, היפרדות שליה או זיהום, בניהול הלידה או בטיפול ביולדת וביילוד, שגרמו לנזקים משמעותיים או למות העובר, היולדת או התינוק.
• שיתוק מוחין ונזקים נוירולוגיים – פגיעות מוחיות קשות, לרבות מקרים שבהם עולה חשד לקשר בין הפגיעה לבין הטיפול הרפואי במהלך ההיריון או הלידה.
• רשלנות רפואית בניתוחים – טעויות בניתוח, כשלים בהרדמה, היעדר טיפול מתאים בסיבוכים או עיכוב בטיפול שהוביל לנזק משמעותי, בין היתר בניתוחי גב, לב, ראש וקיצור קיבה.
• איחור באבחון סרטן – מקרים שבהם עיכוב באבחון או בטיפול גרם להתפשטות המחלה, לצמצום אפשרויות הטיפול או לפגיעה בסיכויי ההחלמה, כמו בסרטן ריאה, שד, שחלות, לבלב, ערמונית, עור וגידולי מוח.
• אבחון שגוי או מאוחר של מצבים חריפים – התקף לב, שבץ מוחי, דימום מוחי, תסחיף ריאתי וזיהומים קשים שלא זוהו בזמן, כשכל שעה של עיכוב עלולה לקבוע את היקף הנזק.
• כשלים בבתי חולים ובחדרי מיון – שחרור מוקדם מחדר המיון או מאשפוז בלי הבדיקות הנדרשות, עיכוב בפינוי או בהעברה לטיפול מתאים, ותיאום לקוי בין צוותים.
• טיפול רפואי לקוי – טיפול תרופתי שגוי, הימנעות מטיפול נדרש או מעקב לקוי אחר מחלה, בבית החולים או בקופת החולים, שהובילו לנזק כמו אי ספיקת כליות או החמרה בלתי הפיכה במצב.
• רשלנות רפואית בילדים – איחור באבחון ובטיפול בתינוקות ובפעוטות, כולל מומי לב מולדים ומחלות שלא זוהו בזמן.

אלו דוגמאות בלבד. ההחלטה אם לקבל תיק אינה נקבעת לפי שם המחלה או סוג הטיפול, אלא לפי הנזק שנגרם והאפשרות להוכיח את הקשר בינו לבין התנהלות רפואית רשלנית.

מתי תביעת רשלנות רפואית אינה בהכרח כדאית?

לא מעט אנשים פונים אליי לאחר שחוו טיפול רפואי שלדעתם היה שגוי, לא מקצועי או לא ראוי. לעיתים הם אף צודקים בתחושתם שנעשתה טעות, אבל אין בכך כדי להצדיק הגשת תביעה.

כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית, לא מספיק להראות שהייתה טעות בטיפול. צריך להוכיח שנגרם נזק ושהנזק נגרם בגלל ההתרשלות.

בנוסף, תביעות רשלנות רפואית הן הליכים ממושכים, המחייבים חוות דעת רפואיות שעלותן גבוהה. לכן, כאשר הנזק שנגרם קטן יחסית, או כאשר קשה מאוד להוכיח שהוא נובע מהטיפול הרפואי – העלות והזמן הכרוכים בניהול התביעה עלולים להיות גבוהים ביחס לפיצוי שניתן לקבל.

אחד התפקידים החשובים של עורך הדין הוא לזהות זאת מוקדם ככל האפשר, כדי שלא להכניס את הלקוח להליך יקר וממושך שסיכוייו או תוצאותיו הצפויות אינם מצדיקים אותו. הניסיון שצברתי במשך למעלה מ-30 שנה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית מאפשר לי להעריך כבר בשלב הראשוני אם יש בסיס לתביעה והאם כדאי להמשיך בבירור. אם אתם מתלבטים לגבי המקרה שלכם, אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה בוואטסאפ ולתאר בקצרה מה קרה ומהו הנזק שנגרם.

מה נחשב לנזק משמעותי?

נזק משמעותי יכול להתבטא בנכות רפואית או תפקודית, בפגיעה בתפקוד היומיומי, באובדן כושר עבודה, בצורך בטיפולים או בעזרה מתמשכת, בפגיעה קשה בסיכויי ההחלמה ואף במוות.

המדיניות שלי לגבי שיעור הנכות

כשמדובר בנכות, אני מתמקד בדרך כלל בתיקים שבהם נקבעה או צפויה להיקבע נכות רפואית או תפקודית של 30% ומעלה.

זו אינה דרישה של החוק. ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית גם בגין נכות בשיעור נמוך יותר, ויש עורכי דין שמטפלים בתביעות כאלה. זו מדיניות מקצועית שלי, הנובעת מכך שבתביעות קטנות יחסית ההליך עלול לעלות ללקוח יותר ממה שישיג בסופו.

כמובן שכל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לאופי הפגיעה, להשלכותיה ולנסיבות הרפואיות והמשפטיות.

באילו תחומים לרוב אינני מטפל?

• רשלנות רפואית בטיפולי שיניים – בדרך כלל אינני מטפל בתביעות בתחום זה, משום שברוב המקרים היקף הנזק והפיצוי הצפוי בהן אינו תואם את סוג התיקים שבהם אני מתמקד, גם אם יש בתחום מקרים חמורים.
• רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – גם בתחום זה אינני מטפל, מאותה סיבה.
• רשלנות רפואית בפסיכיאטריה – ככלל, אינני מקבל תביעות בתחום זה, בין היתר בשל הקושי להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מהתרשלות בטיפול ולא מגורמים אחרים. במקרים רבים, כאשר הסיכוי לקבל פיצוי ראוי נמוך מלכתחילה, אין הצדקה להכניס את הלקוח להליך משפטי ארוך ויקר, שידרוש ממנו זמן והוצאות כספיות, בלי סיכוי ממשי לתוצאה שתצדיק זאת.

אין בכך כדי לומר שבתחומים האלה אין מקרים של רשלנות חמורה, או שאין סיכוי לזכות בתביעה. אלה פשוט אינם התחומים שבהם בחרתי להתמקד, ומי שנפגע בהם יעשה נכון אם יפנה לעורך דין שעוסק בהם.

איך יודעים אם יש בסיס לתביעה?

לא תמיד אפשר לדעת מראש אם הטיפול הרפואי היה רשלני. גם כאשר נגרם נזק קשה, ייתכן שהוא נובע מסיבוך רפואי שלא ניתן היה למנוע, ולא מטעות של הצוות המטפל.

לא פעם פונים אליי אנשים שמשוכנעים שהנזק שנגרם להם נובע מטעות מסוימת בטיפול הרפואי. אלא שלעיתים, דווקא אותה טעות אינה מצדיקה תביעה, בעוד שבשלב אחר של הטיפול התרחשה התרשלות משמעותית שהם כלל לא היו מודעים לה.

לכן חשוב לי לשמוע את השתלשלות האירועים המלאה, ולא רק את מה שהפונה מזהה כטעות. הניסיון שצברתי במשך למעלה מ-30 שנה מאפשר לי לזהות גם כשלים רפואיים שלא תמיד נראים לעין, ולהעריך אם יש בסיס להמשך בירור.

איך מתחילים את הבירור?

השלב הראשון הוא לשלוח לי הודעה בוואטסאפ עם תיאור קצר של המקרה והנזק שנגרם. לאחר שאקבל את הפרטים הראשוניים, נוכל לקיים שיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות, שבה אשמע את השתלשלות האירועים ואעריך אם יש מקום להמשיך לבדיקה מעמיקה יותר. במקרים המתאימים, אנחה אתכם לגבי המשך הבירור והמסמכים הרפואיים הנדרשים.

אם אתם סבורים שנגרם לכם או לבן משפחתכם נזק משמעותי בעקבות טיפול רפואי, גם אם אינכם בטוחים היכן בדיוק הייתה הטעות, אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה בוואטסאפ ולברר אם יש בסיס לתביעה.