רשלנות רפואית ברעלת הריון – מתי יש עילה לתביעה?

רעלת הריון היא סיבוך שעלול להופיע לאחר השבוע ה-20, ומתבטא בלחץ דם גבוה לצד חלבון בשתן או ממצאים אחרים המעידים על פגיעה במערכות הגוף. במקרים חמורים היא עלולה להוביל לפרכוסים (אקלמפסיה), לתסמונת HELLP או לפגיעה בעובר.

עצם התפתחות רעלת ההריון (פרה-אקלמפסיה) אינה מעידה על רשלנות רפואית. חשד לרשלנות מתעורר כאשר סימני אזהרה לא זכו לבירור מתאים, המעקב או הטיפול לא תאמו את המצב, או שהחלטה על יילוד התעכבה באופן שגרם לנזק לאם או לתינוק.

נקודות הכשל המרכזיות בטיפול ברעלת הריון

הבדיקה המשפטית אינה מסתפקת בשאלה אם הרעלת אובחנה בסופו של דבר. היא בוחנת את רצף המעקב וההחלטות, ואת המידע שהיה בפני הצוות בכל שלב. הסטנדרט נבחן מול ההנחיות שהיו בתוקף במועד האירוע. נייר עמדה 18 של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מהדורה שישית מפברואר 2025, הוא המסמך המרכזי העדכני בנושא בישראל.

שש נקודות הכשל הבאות מתייחסות לשלבים שונים במעקב ובטיפול – מזיהוי גורמי הסיכון בתחילת ההריון ועד המעקב לאחר הלידה.

1. כשל בזיהוי הריון בסיכון ובטיפול מונע

אצל חלק מהנשים הסיכון לפתח רעלת הריון גבוה יותר כבר בתחילת ההריון, בין היתר בשל רעלת בעבר, יתר לחץ דם כרוני, מחלת כליה, סוכרת, מחלה אוטואימונית, הריון מרובה עוברים או גורמי סיכון נוספים. כאשר גורמי סיכון משמעותיים לא זוהו או לא הובילו למעקב מתאים, הדבר יכול לעורר חשד לרשלנות רפואית בהריון.

במקרים שבהם גורמי הסיכון מצדיקים זאת, מומלץ טיפול מונע באספירין. בתיק נבדק אם היה מקום לטיפול מונע, אם הוא ניתן בזמן ואם הותאם מעקב מתאים.

2. אי אבחון או אבחון מאוחר של רעלת הריון

חשד לרשלנות מתעורר כאשר סימנים שתועדו בתיק לא הובילו לבירור או לפעולה שנדרשו. כאשר נבדק חשד לרשלנות רפואית באבחון, בוחנים את התמונה המצטברת לאורך זמן ולא ממצא בודד במנותק מההקשר הרפואי.

ערכים של 140/90 ומעלה מעלים חשד ליתר לחץ דם בהריון, ובדרך כלל נדרשות מדידות חוזרות לצורך האבחנה. כאשר לחץ הדם הגבוה מלווה בסימנים נוספים לפגיעה במערכות הגוף, עולה החשד לרעלת הריון.

סימני אזהרה יכולים לכלול כאב ראש משמעותי, הפרעות ראייה, כאב בבטן העליונה, קוצר נשימה או ממצאים חריגים בבדיקות הדם.

הכאב בבטן העליונה – נקודת כשל מוכרת

כאב בבטן העליונה עלול להיתפס כצרבת או כבעיה במערכת העיכול, אך הוא יכול להיות סימן לתסמונת HELLP – סיבוך חמור של רעלת הריון המתבטא בין היתר בפגיעה בתאי הדם ובתפקוד הכבד. לכן גם כאשר לא כל הסימנים מופיעים, נדרש בירור מתאים.

היעדר חלבון בשתן אינו שולל את האבחנה

לפי ההנחיה העדכנית, ניתן לאבחן רעלת גם ללא חלבון בשתן כאשר יתר לחץ הדם מלווה בממצאים משמעותיים המעידים על פגיעה במערכות הגוף. בנוסף, אין להסתמך על בדיקת סטיק (בדיקת שתן מהירה) בלבד. תוצאה תקינה אינה שוללת צורך בבירור נוסף.

גם כאשר המצב מסווג כיתר לחץ דם הריוני, עדיין נדרש מעקב משום שהוא עלול להתקדם לרעלת.

3. שחרור מחדר מיון למרות ממצאים חריגים

בפנייה למיון יולדות שהסתיימה בשחרור, נבדק אם היה בסיס רפואי לשחרור ואם הושלם הבירור הנדרש. חשד לכשל יכול להתעורר כאשר נמדד לחץ דם גבוה או הופיעו תסמינים מתאימים, אך היולדת שוחררה בלי בירור מלא או הנחיות מעקב מתאימות.

בבדיקת אירוע כזה נבחן אם הושלמו בדיקות דם ושתן, ניטור עוברי, מדידות לחץ דם חוזרות והנחיות ברורות להמשך.

גם אם מדידת לחץ דם חוזרת הייתה תקינה, נבדק אם יתר הנתונים חייבו המשך בירור לפני השחרור.

4. טיפול לא מתאים לאחר האבחון

גם אבחון נכון אינו מספיק בפני עצמו. לאחר האבחון נדרשים מעקב וניטור של האם והעובר, ובמקרים המתאימים גם טיפול בלחץ הדם וטיפול למניעת פרכוסים. כאשר לחץ הדם מגיע לערכים חמורים – 160 ומעלה במספר העליון או 110 ומעלה במספר התחתון – נדרש טיפול דחוף להורדתו. בערכים נמוכים יותר ההחלטה על טיפול תרופתי תלויה במצב הקליני, ולכן נבדק אם הטיפול והמעקב הותאמו לחומרת המצב ולנתונים שתועדו בזמן אמת.

5. עיכוב בהחלטה על יילוד

ברעלת שהתפתחה במהלך ההריון, היילוד הוא הטיפול המרכזי.

מועד היילוד תלוי בשבוע ההריון ובחומרת הרעלת. ההנחיה מבחינה בין רעלת ללא מאפיינים חמורים, שבה בדרך כלל ממשיכים במעקב עד שבוע 37, לבין רעלת עם מאפיינים חמורים, שבה משבוע 34 מומלץ לייצב את היולדת וליילד.

גם בשלב מוקדם של ההריון, הידרדרות במצב האם או העובר – למשל לחץ דם שאינו נשלט, תסמונת HELLP, חשד להיפרדות שליה או מצוקה עוברית – יכולה לחייב יילוד מוקדם.

מתי עיכוב ביילוד עלול להיחשב רשלנות?

חשד לרשלנות מתעורר כאשר החלטה על זירוז או ניתוח קיסרי התעכבה, לא הייתה תגובה להידרדרות בניטור או שההריון נמשך למרות נתונים שחייבו הערכה מחודשת. רעלת כשלעצמה אינה מחייבת ניתוח קיסרי, ולכן נבחנים הנתונים שהיו בפני הצוות וההחלטות שהתקבלו בזמן אמת.

6. כשל בזיהוי ובמעקב לאחר הלידה

רעלת הריון יכולה להופיע לראשונה גם לאחר הלידה, החל מ-48 שעות ועד שישה שבועות לאחריה. היא יכולה להתבטא בעיקר ביתר לחץ דם ובכאבי ראש, גם ללא חלבון בשתן או שינויים מעבדתיים, ולכן תסמינים אופייניים לאחר השחרור מחייבים התייחסות.

כשל בשחרור

לאחר הלידה לחץ הדם עלול לעלות שוב בתוך כמה ימים. לכן יולדת עם יתר לחץ דם או רעלת סביב הלידה צריכה לקבל הנחיות ברורות למעקב ולתסמינים שמחייבים פנייה מיידית. נבדק אם הנחיות המעקב שניתנו התאימו למצבה של היולדת בזמן השחרור.

כשל בזיהוי בפנייה חוזרת

כאשר יולדת פונה לאחר הלידה עם לחץ דם גבוה, כאב ראש חריג, הפרעות ראייה או קוצר נשימה, נבדק אם האפשרות של רעלת לאחר לידה נשקלה ונבדקה בזמן. איחור בזיהוי ובטיפול עלול לאפשר החמרה עד כדי פרכוסים, שבץ ונזק בלתי הפיך.

מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בעקבות רעלת הריון

תביעת רשלנות רפואית נשענת על שלושה יסודות: סטייה מהטיפול הרפואי הסביר, נזק וקשר סיבתי ביניהם.

האם הצוות חרג מהטיפול הרפואי הסביר

כדי להעריך אם הטיפול היה סביר, משחזרים את מהלך ההריון בזמן אמת ובוחנים בין היתר את ערכי לחץ הדם, שבוע ההריון, התסמינים, בדיקות המעבדה, מצב העובר, גורמי הסיכון והיסטוריית ההריונות והלידות.

המבחן הוא מה היה סביר לעשות בזמן אמת, על בסיס הנתונים וההנחיות שהיו אז – לא אם בדיעבד ניתן לחשוב על טיפול אחר.

האם נגרם נזק

גם כאשר נמצא כשל בטיפול, תביעה מחייבת להראות שנגרם נזק לאם, לתינוק או לשניהם. הנזק נבחן לפי הפגיעה הרפואית והשלכותיה בפועל.

האם קיים קשר סיבתי בין הכשל לנזק

בקשר הסיבתי נבדק אם הכשל גרם לנזק או החמיר אותו. כאשר הטענה היא לאיחור באבחון או ביילוד, בוחנים אם בתקופת העיכוב חלה הידרדרות ואם פעולה מוקדמת יותר הייתה יכולה למנוע את הפגיעה או להפחית את חומרתה.

התיעוד הרפואי חשוב במיוחד, משום שהבדיקה נשענת על ערכי לחץ דם, בדיקות, ניטור והחלטות שתועדו בזמן אמת.

הוכחת הקשר הסיבתי בעזרת חוות הדעת הרפואית

ככלל, בתביעת רשלנות רפואית נדרשת חוות דעת של מומחה רפואי כדי להוכיח את הטענות הרפואיות. חוות הדעת צריכה להראות מה היה הסטנדרט הרפואי המצופה, במה הטיפול חרג ממנו וכיצד החריגה קשורה לנזק. כשיש נזק לתינוק עשויה להידרש חוות דעת נוספת, למשל של נוירולוג ילדים.

איך מתבצעת בדיקת התיק?

הכנת חוות הדעת נעשית לאחר איסוף התיק הרפואי ובדיקתו. אם חסר תיעוד מהותי, פונים להשלמתו מול הגורמים המטפלים. המסמכים המרכזיים הם:

• תיק מעקב ההריון, מדידות לחץ דם ותוצאות בדיקות שתן ודם
• הפניות, סיכומי מיון ואשפוז, ניטור עוברי והערכות גדילה
• גיליון הלידה וגיליון הניתוח, אם בוצע ניתוח קיסרי
• מסמכי המעקב לאחר הלידה ומסמכי התינוק, ואם אושפז בפגייה – גם מסמכי הפגייה

עו"ד רשלנות רפואית בוחן את הרצף הרפואי, מאתר את נקודות ההחלטה שבהן ייתכן שנפל כשל ומפנה את התיק למומחה הרפואי המתאים. בשלב הראשון המומחה מבצע בדיקה ראשונית, ואם מתברר שיש בסיס לתביעה ומתקבלת החלטה להגיש אותה, נערכת חוות דעת רפואית מלאה ומעמיקה.

נזקים אפשריים בעקבות רעלת הריון

רעלת הריון עלולה לפגוע במערכות שונות בגוף. לפי משרד הבריאות, העלייה בלחץ הדם עלולה להוביל לנזק לאיברים ובהם הכליות, הכבד והמוח, וכשנפגעת זרימת הדם לשליה עלולות להופיע הפרעות בגדילת העובר. היקף הנזק תלוי בחומרת הרעלת ובשלב ההריון שבו התפתחה.

נזקים אפשריים לאם

• פרכוסים (אקלמפסיה) ותסמונת HELLP
• פגיעה בתפקוד הכליות או הכבד
• בצקת ריאות ואי ספיקה נשימתית
• שבץ או אירוע לבבי
• היפרדות שליה ודימום

נזקים אפשריים לעובר ולתינוק

• האטה בגדילה תוך רחמית ומשקל לידה נמוך
• מצוקה עוברית וחוסר חמצן
• פגיעה נוירולוגית, כולל שיתוק מוחין
• לידה מוקדמת וסיבוכי פגות
• מוות עוברי או פטירת התינוק סביב הלידה

כאשר הריון שבו התפתחה רעלת מסתיים באובדן העובר, נבדקת בין היתר השאלה אם אבחון, מעקב או יילוד מוקדם יותר היו יכולים למנוע את התוצאה.

תיקים דומים שטופלו במשרד

בתיקי רעלת הריון נבחנות שלוש שאלות מרכזיות: אם סימני אזהרה זכו לבירור מלא, אם הצוות הגיב להידרדרות ואם היילוד בוצע במועד. שני התיקים הבאים אינם תיקי רעלת, אך הם ממחישים כיצד נבחנות בפועל החלטות על מועד היילוד והתגובה לסימני הידרדרות בתיקי רשלנות רפואית בלידה.

לידה בשבוע 31 עם חשד לעיכוב בגדילה

היולדת הגיעה בשבוע 31 עם חשד לעיכוב בגדילת העובר וירידה בתנועותיו. בתביעה נטען שההחלטה על מועד הלידה לא הייתה נכונה ושטיפול בסטרואידים להבשלת ריאות העובר לא ניתן במועד. הילד נותר עם שיתוק מוחין, והתיק הסתיים בפשרה של 1.5 מיליון שקל, מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

עיכוב בהחלטה על ניתוח קיסרי

ניטור הלב העוברי הראה דפוסים מדאיגים שלפי כתב התביעה לא זכו להתייחסות, והצוות התמהמה בהחלטה על ניתוח קיסרי. התינוק סבל מחוסר חמצן ונותר עם שיתוק מוחין. התיק הסתיים בפשרה של 1.4 מיליון שקל, מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

בשני התיקים מוקד הבדיקה היה העיתוי – הפער בין הרגע שבו הנתונים חייבו פעולה לבין הרגע שבו היא בוצעה. ברעלת הריון נבדק אם ההחלטה על יילוד התקבלה בזמן, בהתאם לנתונים שעמדו בפני הצוות ולהנחיות שהיו בתוקף.

איך יודעים אם יש עילה לתביעה?

אם התפתחה רעלת הריון במהלך ההריון או לאחר הלידה, או שיש חשד שהיא לא אובחנה בזמן, ונגרם נזק לאם, לתינוק או לשניהם – כדאי לבדוק אם האבחון, המעקב, הטיפול או מועד היילוד התבצעו כראוי. הדבר נכון גם כשהנזק התגלה רק מאוחר יותר, וגם במקרים שהסתיימו באובדן.

תקופת ההתיישנות הרגילה היא שבע שנים, אך המועד שממנו מתחילה הספירה משתנה לפי נסיבות המקרה. כאשר הנפגע הוא הילד, ניתן להגיש את תביעתו עד גיל 25.

שיחת הייעוץ הטלפונית הראשונית עם עו"ד עמית אוריה היא ללא עלות. בשיחה ניתן לתאר את השתלשלות האירועים ולקבל הערכה ראשונית אם יש נקודות שמצדיקות בדיקה מקצועית של התיק ומהם השלבים הבאים.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית ברעלת הריון