כתובת המשרד: ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, קומה 6, ת"א
רשלנות רפואית בניתוח – כל מה שחשוב לדעת לקראת תביעה
כתובת המשרד: ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון, קומה 6, ת"א
מדי יום מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים ברמות שונות של מורכבות, ומטבע הדברים בכל ניתוח קיימים סיכונים לסיבוכים ולנזקים. על המוסד הרפואי, הצוות והרופא המנתח חלה חובת זהירות והקפדה על תנאים נאותים, ציוד מתאים וצמצום סיכונים ככל האפשר.
ואולם, למרבה הצער, ישנם מקרים שבהם ההתנהלות הרפואית חורגת מהסטנדרט הסביר. כאשר חריגה כזו גורמת לנזק, ייתכן שהמקרה ייחשב בתור רשלנות רפואית בניתוח – מצב שמקנה לנפגע זכות לבחון הגשת תביעה לצורך קבלת פיצוי על הנזקים הרפואיים, הכלכליים והאישיים שנגרמו לו.
ישנם מספר מצבים שעשויים להיחשב כהתרשלות במהלך ניתוח או סביבו:
החובה המקצועית אינה מסתיימת עם סיום הפרוצדורה. גם המעקב שלאחר הניתוח הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול.
רשלנות עשויה להתבטא באי זיהוי סימנים המעידים על סיבוך, כגון זיהום, דימום פנימי או פגיעה באיברים. במקרים אחרים הבעיה נובעת מהשגחה בלתי מספקת, מתן תרופות שגויות או אי ביצוע בדיקות שנועדו לאתר הידרדרות במצב המטופל.
כדי לבסס עילת תביעה יש להראות כי הסיבוך לא היה רק סיכון טבעי של ההליך, אלא תוצאה של סטייה מהתנהלות רפואית סבירה.
רשלנות רפואית עשויה להתרחש כמעט בכל תחום כירורגי. למרות שהנסיבות משתנות בין סוגי הניתוחים, המכנה המשותף הוא סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל שגורמת לנזק למטופל. להלן מספר דוגמאות מתחומים שונים:
עוד בנושא רשלנות רפואית בניתוח ראש ←
מטופלים שנפגעו עשויים להיות זכאים לפיצוי, בהתאם לנסיבות המקרה. ההערכה מתבססת בין היתר על:
נזק בלתי הפיך או התרשלות חמורה עשויים להשפיע משמעותית על גובה הפיצוי.
כדי להמחיש כיצד רשלנות בניתוח עשויה לבוא לידי ביטוי בפועל, להלן מספר דוגמאות לתביעות שטופלו במשרדנו:
תוצאה רפואית שאינה משביעה רצון אינה בהכרח עדות להתרשלות. ניתוחים מטבעם כרוכים בסיכונים, וגם כאשר הרופא פועל במקצועיות מלאה ועל פי הסטנדרט הרפואי המקובל, עלולים להתרחש סיבוכים. חלק מהסיכונים ידועים מראש ומהווים חלק בלתי נפרד מההליך, ולכן עצם התממשותם אינה מצביעה אוטומטית על התנהלות בלתי תקינה.
במסגרת בחינת תביעת רשלנות נבדקת השאלה האם הצוות הרפואי פעל כפי שמצופה מאנשי מקצוע סבירים באותן נסיבות, והאם התקבלה החלטה רפואית מבוססת בהתאם לידע ולכלים שעמדו לרשותם בזמן אמת. ההבחנה המרכזית היא בין סיכון רפואי מוכר לבין סטייה מרמת הטיפול המקובלת – למשל מצב שבו לא בוצעו בדיקות חיוניות, לא ניתן מענה לסימני אזהרה, או שנבחרה גישה טיפולית שאינה תואמת את מצבו של המטופל.
לשם כך נדרש בדרך כלל ניתוח מעמיק של הרשומות הרפואיות, בחינת רצף קבלת ההחלטות והסתמכות על חוות דעת של מומחים בתחום הרלוונטי. בדיקה זו מאפשרת להבחין בין תוצאה מצערת אך בלתי נמנעת לבין התנהלות שעשויה להצדיק הגשת תביעה.
הגשת תביעת רשלנות רפואית היא תהליך מורכב. לצד זכותו של הנפגע לקבל פיצוי, גם למוסד הרפואי עומדת הזכות להתגונן.
לכן נדרש להוכיח שלושה רכיבים מרכזיים:
חוות דעת רפואית היא לרוב הבסיס לביסוס הטענות. חשוב לדעת כי תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית עומדת בדרך כלל על שבע שנים מיום היווצרות הנזק, עם חריגים במקרים של קטינים או כאשר הנזק התגלה בשלב מאוחר יותר.
בחינה מקצועית של המקרה היא שלב קריטי לפני קבלת החלטה על הגשת תביעה. לעיתים ההתרשלות ברורה, אך במקרים רבים נדרש ניתוח מעמיק של התיעוד הרפואי ושל שרשרת הטיפול.
עורך דין רשלנות רפואית יודע לזהות נקודות כשל, להסתייע במומחים המתאימים ולבנות אסטרטגיה משפטית מדויקת.
מעבר לכך, לאחר יותר מ-25 שנות עיסוק בתיקי רשלנות רפואית מורכבים, אני יודע לזהות כבר מהשיחה הראשונה האם יש בסיס לתביעה ומהו סדר הגודל של הפיצוי שניתן לדרוש.
להערכת גובה הפיצוי במקרה שלכם, צרו קשר ואשמח לעזור.
עורך הדין מלווה את התביעה לכל אורכה – החל מאיסוף הרשומות הרפואיות וניתוחן, דרך פנייה למומחים לצורך גיבוש חוות דעת, ועד לבניית הקו המשפטי המתאים לניהול ההליך. בנוסף, הוא מנהל את המשא ומתן מול חברות הביטוח והמוסדות הרפואיים ומייצג את הלקוח בבית המשפט במידת הצורך, תוך חתירה להשגת פיצוי המשקף את מלוא היקף הנזק.
ניהול נכון של התביעה אינו משפיע רק על סיכויי ההצלחה, אלא גם על גובה הפיצוי שניתן להשיג.
תביעות רשלנות רפואית הן מההליכים המורכבים בדין האזרחי, וברוב המקרים נמשכות מספר שנים. משך זמן ממוצע נע סביב כ-3 שנים ולעיתים אף מעבר לכך, בעיקר בשל הצורך באיסוף תיעוד רפואי נרחב, קבלת חוות דעת מומחים וניהול הליך הוכחות. כאשר התיק מסתיים בפשרה, ניתן לעיתים לקצר את משך ההליך, אך גם אז מדובר בדרך כלל בפרק זמן משמעותי.
רבות מהתביעות מסתיימות בפשרה, אך לא כל פשרה היא בהכרח טובה. הניסיון הרב שצברתי בניהול תיקי רשלנות רפואית מורכבים מוביל לכך שחברות הביטוח והמוסדות הרפואיים מכירים היטב את אופן עבודתי ויודעים שלא אסכים להסדר שאינו משקף את מלוא היקף הנזק. לכן גם כאשר אנו מגיעים לפשרה, היא נעשית לאחר בחינה קפדנית ומתוך מטרה להשיג עבור לקוחותינו פיצוי ראוי – ולא פתרון מהיר על חשבונם.
שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית מבוסס על אחוז מסכום הפיצוי, הנע לרוב בין 25% ל-30%, בהתאם למורכבות התיק ולשלב שבו הסתיים. רוב שכר הטרחה משולם מתוך כספי הפיצוי שנפסקים ללקוח – ורק לאחר סיום ההליך וקבלת הכספים. כאשר התביעה אינה מצליחה, הנפגעים אינם נדרשים לשלם שכר טרחה. במודל זה, עורך הדין הופך למעשה לשותף להליך ולתוצאה.
חוות הדעת הרפואית היא אחד המרכיבים המרכזיים בכל תביעת רשלנות רפואית. באמצעותה ניתן להוכיח כי הטיפול שניתן חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל, וכן לבסס את הקשר בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. מעבר לכך, איכות חוות הדעת וזהות המומחה עשויות להשפיע באופן ישיר על סיכויי התביעה, על אופן ניהול המשא ומתן ואף על גובה הפיצוי.
תביעות רשלנות רפואית בניתוח נמנות עם ההליכים המורכבים ביותר בעולם המשפט, ודורשות שילוב בין הבנה רפואית מעמיקה לבין ניסיון משפטי מוכח בתחום הספציפי. כאשר עולה חשד כי נזק שנגרם במהלך ניתוח או בעקבותיו אינו תוצאה של סיכון טבעי אלא של התנהלות החורגת מהסטנדרט המקובל, חשוב לבחון את המקרה באופן מקצועי ומוקדם ככל האפשר.
משרדנו מלווה נפגעי רשלנות רפואית כבר למעלה מ-25 שנה, ומקפיד על בדיקה יסודית של כל מקרה, החל מניתוח התיעוד הרפואי ועד עבודה עם מומחים מובילים, כדי להעריך את סיכויי התביעה ולפעול להשגת פיצוי ראוי המשקף את מלוא היקף הנזק.
אם אתם מתלבטים האם יש מקום לנקוט בהליך משפטי, פנייה לקבלת ייעוץ יכולה לספק בהירות לגבי האפשרויות העומדות בפניכם, גובה הפיצוי הצפוי והצעדים הנכונים להמשך.
צרו קשר ואשמח לעזור.
למעבר לשיחה בוואטסאפ עם עו"ד עמית אוריה,
אנא מלאו פרטים.