בעבר הייתה הפסיקה על סכום פיצויים רשלנות רפואית בנסיבות של מות עובר צנועה למדי, ולא ניתן מספיק דגש על הסבל הנפשי והפגיעה הרגשית המתלווה לאירוע שכזה.
בשנים האחרונות השתנתה המגמה בפסיקה, כאשר היום הנטיה היא להגדיל את הסכומים ולפסוק בגין תביעות רשלנות רפואית סכומים גבוהים בראש הנזק הלא ממוני.

כך, נפסק בע”א 398/99 דיין נ’ קופ”ח של ההסתדרות הכללית, פ”ד נה(1) 765 (1999) פיצוי של 600,000 ₪ לכל אחד מזוג ההורים שאיבדו את פרי בטנם;

בע”א 754/05 לבנה לוי נ’ מרכז רפואי שערי צדק (2007), נפסק סכום של 300,000 ₪ לאם ו-250,000 ₪ לאב בתור פיצויים רשלנות רפואית בלידה, תוך הכרה בכאב ובפגיעה הנפשית והרגשית המתלווה לאירוע כה טראומטי. ולמרות שלא הוצגה חוות דעת בדבר פגיעה נפשית פתולוגית. בנוסף נפסק, על דרך האומדנה, סכום של 20,000 ₪ בעבור נזקים ממוניים, סכום של 5,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה וסכום של 5,000 ₪ בגין עזרת הזולת.

פסק הדין קובע שמקרה של מות עובר הינו אחד המקרים החריגים, בו ניתן להגדיל את מעגל הניזוקים מעבר לנפגע הישיר כך שגם האב יהיה זכאי לפיצוי משמעותי למרות שאינו סובל מפגיעה נפשית פתולוגית.

בת.א. (ת”א) 1122/95 ארמה נ’ מדאינווסט מרכז רפואי הרצליה בע”מ (2002) (פורסם בנבו), נפסק בגין רשלנות רפואית מוות פיצוי בסך של 150,000 ₪ על אובדן ביצית מופרית, המהווה למשנת בית המשפט 10% מהסכום בגין מות עובר (כלומר הפיצוי המלא בגין מות עובר הינו בסך של 1,500,000 ₪);

גישה זו נתמכה בת.א (ת”א) 31642/04 שטיינפלד נ’ המרכז הרפואי שיבא (2006) (פורסם בנבו), שם נפסק פיצוי בגין מות עובר בסך של 70,000 ₪ על אובדן ביצית מופרית המשקפים פיצוי מלא של 700,000 ₪ בגין מות עובר; וכן בת.א. (כ”ס) 6880/03 סובול נ’ מרכז רפואי רבין (2007) (פורסם בנבו) שם נפסק פיצוי בסך של 80,000 ₪ על אובדן ביצית מופרית המשקפים פיצוי מלא של 800,000 ₪ בגין מות עובר.

ניתן אם כן לראות, כי נטיית הפסיקה הינה להגדיל באופן משמעותי את הפיצוי להורים בגין מות עובר שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית ופיצוי בתביעה שכזו יכול להגיע למאות אלפי ₪ ובנסיבות חריגות אף מעל למיליון ₪ זאת בניגוד גמור למצב ששרר בעבר.

עדיין מדובר בפיצוי נמוך יחסית לעומת הפיצוי במקרה של ילוד שנולד חי ומצא את מותו בסמוך לאחר הלידה, שאז עומדת לעיזבון של התינוק שנפטר זכות תביעה עצמאית בראשי נזק המסורתיים של כאב וסבל, אבדן כושר השתכרות בשנים האבודות, קיצור תוחלת חיים וכו’ זאת בנפרד מזכות ההורים לתבוע בגין נזקיהם כמיטיבים ו/או כנפגעים ישירים. מקרה שכזה נידון ע”י בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין חלמסקי, שם נפסק פיצוי של כ 1.2 מליון ₪ לעזבון התינוקת המנוחה, שנפטרה מספר ימים לאחר הלידה בשל רשלנות רפואית בלידה.

ניהול תביעת רשלנות רפואית מות עובר

תביעות בגין רשלנות רפואית נחשבות למורכבות וממושכות יחסית לתביעות אחרות. אכן, מדובר בתביעות המערבות היבטים רפואיים ביחד עם היבטים משפטיים, ונדרשת בקיאות רבה מצד עורך הדין בשני עולמות אלו. מטרתו של עורך הדין בתביעה היא להוכיח, באמצעות תיעודים רפואיים וחוות דעת מקצועיות, כי אכן התרחשה רשלנות רפואית. יתר על כן, עליו להוכיח כי הייתה זו הרשלנות הרפואית שהובילה למותו של העובר.

מטבע הדברים, את הקשר בין הסבל והנזק הנפשי שנגרם להורים ובין מות העובר, אין צורך להוכיח. ועדיין, יש להראות כי האירוע אכן היה בעל השפעה מהותית, ולעיתים גם קיים יתרון בחוות דעת של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. מעבר לכך, תפקידו של עורך הדין הוא גם להציג את ראשי הנזק ולהוון אותם לכדי סכומי הפיצויים הנתבעים. יש לציין כי גם שכר טרחתו של עורך הדין מהווה חלק מהפיצוי שמקבלים התובעים.

חשוב להדגיש כי הכתובת הנכונה לעניין זה היא רק עורך דין בעל ניסיון רב ומומחיות מיוחדת בתביעות רשלנות רפואית. מדובר בבעל מקצוע שכבר ייצג בהצלחה לקוחות רבים בתביעות רשלנות רפואית לסוגיהן, לרבות תביעות בגין רשלנות שהובילה למות עובר או למות תינוק. עורך הדין יידע לתת לכם את המידע המפורט לגבי שלבי התביעה, לספק אומדן זהיר לגובה הפיצויים שניתן לנהל, ולהנחות אתכם להשגת המסמכים הנדרשים. לאחר מכן, עורך הדין ילווה אתכם לכל אורך הדרך, החל בהשגת חוות דעת מטעם מומחים ועד לדיונים בבית המשפט.

לפרטים נוספים בנושא ולקביעת פגישת התייעצות, פנו אל משרדנו בטלפון 054-7654014 או 03-7442144.