סיבוכים לאחר ניתוח קיסרי

רשלנות בניתוח קיסרי – מתי סיבוך נחשב להתרשלות?

חשוב להבין כי לא כל סיבוך הוא התרשלות. סיבוכים לאחר ניתוח קיסרי או כל ניתוח אחר הינם נפוצים, צפויים, ואמורים גם להיות ידועים ליולדת שאמורה לתת את הסכמתה המודעת לביצוע הניתוח עצמו (למעט במקרים דחופים שבהם לא ניתן היה לבצע את פרוצדורת היידוע ומתן ההסכמה).

ואולם, במידה שהרופאים או אנשי הצוות הרפואי לא הבחינו, בדקו וטיפלו כראוי בסיבוכים הללו, וכן עשו זאת באופן החורג ממידת הזהירות הסבירה, ובמידה שנגרמו עקב כך נזקים ליולדת, ייתכן מאוד שקיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות בהחלטה על ניתוח קיסרי

רשלנות בניתוח קיסרי אינה מתחילה רק בחדר הניתוח, ולעיתים מתרחשת בשלבי ניהול ההיריון והלידה:

• איחור בקבלת החלטה – מחדל של הצוות הרפואי שעיכב את ההחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף, אף שהיו קיימות אינדיקציות ברורות למצוקה עוברית (כגון חוסר חמצן) או לסכנה מיידית לאם (כמו היפרדות שליה). איחור זה עלול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך ליילוד.
• ניתוח קיסרי מיותר – ביצוע ניתוח קיסרי אלקטיבי (מתוכנן) ללא הצדקה רפואית מספקת, כאשר ניתן היה ליילד את האישה בלידה רגילה ובטוחה. פעולה זו חושפת את היולדת לסיכונים שלא לצורך.
• פגיעה באוטונומיה (הסכמה מדעת) – מחדל של הרופא שלא יידע את היולדת באופן מלא ומקיף על כל הסיכונים והסיכויים, ועל כל החלופות הטיפוליות הקיימות לניתוח.

פיצויים על רשלנות רפואית – ניתוח קיסרי

תביעות בגין רשלנות רפואית עשויות להוביל לפיצויים המסתכמים בכמה עשרות אלפי שקלים, ועד לסכומים גבוהים של מיליוני שקלים. חשוב להדגיש כי הפיצויים בגין רשלנות רפואית אינם עשויים ממקשה אחת: הפיצויים נפסקים על ידי בית המשפט, הבוחן את ראשי הנזק שהגישה התביעה ולוקח בחשבון שורה ארוכה של משתנים, הכוללים ראשי נזק ממוניים ולא ממוניים.

ראשי נזק ממוניים

1. הפסד שכר – יש להתייחס אל הפסדי שכר, הנובעים מהעדר יכולת או מיכולת חלקית של הניזוקה לשוב לעבודה ולהשתכר כפי שהשתכרה לפני הפגיעה. על מנת לחשב את ההפסדים האלו מתייחסים אל ימי השכר שכבר הופסדו בגין הפגיעה, ובעיקר אל ההפסדים העתידיים.

חשוב לדעת – ההפסד העתידי מבוסס על תחזית לשכרה של הניזוקה אם לא הייתה נפגעת בניתוח. את גובה הכנסתה מכפילים באחוזי הנכות שנקבעו לה ואת התוצאה מכפילים בחודשי העבודה שנותרו לה עד לגיל הפרישה, והכל מוכפל במקדם היוון. כפי שניתן להבין, בחישוב הזה יש משמעות עצומה לגילה של היולדת – ככל שמדובר באישה צעירה יותר, כך הפיצויים יהיו גבוהים יותר.

2. אחוזי נכות – כמובן שיש משמעות גדולה גם לאחוזי הנכות שנפסקו לה. הכוונה היא לנכות התפקודית המונעת ממנה לתפקד בצורה מלאה כפי שהיה בעבר. זאת, בניגוד לנכות הרפואית המגלמת את הנזק הבריאותי שנגרם לה, שגם הוא נכלל במרכיבי הפיצויים.

3. נזק שנגרם לתינוק – גובה הסכום תלוי במשתנים רבים, כגון הפגיעה שנגרמה לו, שכתוצאה ממנה עשוי להזדקק לעזרה רפואית מתמדת, לעזרים סיעודיים וכן להוצאות רפואיות – לרוב כאלו שאינן נכללות בסל הבריאות.

כפי שניתן להבין, ראשי הנזק הממוניים יכולים להיות שונים מאוד ממקרה למקרה. כך למשל, הם עשויים לכלול גם פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים בהתאם להלכת השנים האבודות, מימון הוצאות ניידות, מימון הוצאות נדרשות להתאמה של דיור ושיקום, פיצוי בגין פגיעה ברחם ואי יכולת ללדת, ועוד.

ראשי נזק לא ממוניים

באשר לראשי הנזק הלא ממוניים, הם עשויים לכלול כאב וסבל בהתאם לסוג והיקף הנזק, ולמידת ההשפעה והצער שהוא הביא לחיי המטופל. מטבע הדברים, כאשר מדובר בתינוק שישא את הסבל ועוגמת הנפש לכל חייו, הפיצוי יהיה בהתאם. כמו כן, נזקים לא ממוניים כוללים גם אובדן סיכויי החלמה, פגיעה באוטונומיה ועוד.

מתי מתיישנת תביעת רשלנות בניתוח קיסרי?

הזמן הוא מרכיב מכריע בתביעות רשלנות רפואית, ולכן יש להכיר את כללי ההתיישנות כדי לא לאבד את הזכות לתבוע:

• הכלל – 7 שנים: ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעה בגין נזק שנגרם ליולדת עצמה עומדת על שבע שנים מיום גילוי הנזק.
• חריג הקטינים – עד גיל 25: כאשר הנזק נגרם לתינוק (קטין), חל כלל מיוחד בחוק. שעון ההתיישנות מתחיל להיספר רק לאחר הגיעו של הילד לגיל 18. משמעות הדבר היא שהתביעה יכולה להיות מוגשת מטעמו של הילד עד הגיעו לגיל 25.

שלבי התביעה: מאיסוף מסמכים ועד פשרה

אם מסתכלים על הליך תביעה בגין רשלנות רפואית, ניתוח קיסרי אינו שונה ממקרים רבים – מדובר בהליך ארוך, מורכב ודקדקני. התהליך כולל מספר שלבים מרכזיים:

• איסוף המסמכים וגיוס מומחים – השלב הראשוני כולל איסוף כל התיק הרפואי מהמוסדות המטפלים. לאחר מכן, עורך הדין מגייס מומחה רפואי בתחום הרלוונטי שיבחן את התיק וייתן חוות דעת המאשרת הן את ההתרשלות והן את הקשר הסיבתי.
• הגשת כתב התביעה – לאחר קבלת חוות הדעת, התביעה מוגשת לבית המשפט. בשלב זה, מתבצעות פרוצדורות של גילוי הדדי של מסמכים וחקירת עדים.
• פשרה מחוץ לבית המשפט – הרוב המוחלט של תיקי הרשלנות הרפואית מסתיים בפשרה המושגת באמצעות משא ומתן או גישור, ולמעשה רק מיעוט מגיע לפסק דין מלא. עורך הדין מלווה את הלקוח לאורך כל הדרך במטרה למקסם את סכום הפיצוי.

תשובות לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בניתוח קיסרי