רשלנות רפואית סרטן העור

כשסרטן העור מתגלה בזמן, הטיפול יכול להיות פשוט וממוקד יותר. כשהאבחון מתעכב בגלל בדיקה שטחית, התעלמות משומה חשודה או ביופסיה שלא בוצעה בזמן – הנזק עלול להיות גדול בהרבה.

לא כל איחור באבחון סרטן העור הוא רשלנות רפואית. אבל אם היו סימנים מחשידים והרופא לא פעל כמו שצריך, בהחלט יש מקום לבדוק את המקרה.

במאמר הזה נסביר בקצרה:

• באילו מקרים איחור באבחון סרטן העור יכול להיחשב רשלנות רפואית.
• מה ההבדל בין טעות רפואית סבירה לבין התנהלות לא תקינה.
• אילו סימנים היו אמורים להדליק נורה אדומה.
• מה בודקים במקרים של מלנומה, BCC ו-SCC.
• אילו מסמכים חשוב לאסוף לפני שפונים לעורך דין רשלנות רפואית.
• איך בודקים אם יש בסיס לתביעה.

מתי איחור באבחון סרטן העור עלול להיחשב רשלנות?

לא כל שומה חשודה היא סרטן. לא כל רופא שממליץ על מעקב טעה. וגם לא כל אבחון מאוחר הוא בהכרח תוצאה של טיפול לא תקין.

השאלה המרכזית היא אחרת:

האם רופא סביר, בנסיבות שהיו בזמן אמת, היה צריך לפעול אחרת?

לדוגמה:

• האם המטופל התלונן על שינוי בשומה – והרופא לא בדק אותה ברצינות?
• האם היה פצע בעור שלא החלים במשך זמן ממושך?
• האם הופיע דימום, שינוי צבע, שינוי צורה או גדילה של נגע קיים?
• האם היה צריך להפנות לרופא עור ולא נעשתה הפניה?
• האם היה צריך לבצע ביופסיה, אך הסתפקו במעקב בלבד?
• האם תוצאת ביופסיה לא נמסרה בזמן למטופל?
• האם הייתה טעות בפענוח פתולוגי של הנגע?
• האם לאחר הסרת נגע סרטני לא בוצע מעקב מתאים?

אלה בדיוק המקומות שבהם יש צורך להתחיל בדיקה משפטית רצינית.

סוגי סרטן עור שבהם עשויה להתעורר טענת רשלנות

סרטן העור הוא שם כללי למספר מחלות שונות. מבחינה משפטית, חשוב להבין באיזה סוג סרטן מדובר, מה היה שלב המחלה בזמן האבחון, ומה היה ניתן לגלות קודם.

מלנומה

מלנומה נחשבת לסוג המסוכן יותר של סרטן העור. במקרים רבים, אבחון מוקדם של מלנומה יכול לשנות מאוד את מהלך הטיפול. לכן, כאשר שומה חשודה לא נבדקת בזמן, או כאשר לא מבוצעת ביופסיה למרות סימנים מחשידים, האיחור עלול להיות משמעותי.

במקרים של מלנומה, בודקים בין היתר:

• מתי הופיע הנגע לראשונה?
• האם המטופל פנה לרופא?
• מה תועד בבדיקה?
• האם נעשה שימוש בדרמוסקופ?
• האם הייתה המלצה למעקב בלבד, והאם היא הייתה סבירה?
• מתי בוצעה ביופסיה?
• מה היה עומק החדירה של הגידול בזמן האבחון?
• האם האיחור השפיע על שלב המחלה ועל הטיפול שנדרש?

BCC ו-SCC

גם בסוגים אחרים של סרטן עור, כמו BCC או SCC, יכולה להיות רשלנות רפואית. לפעמים מדובר בגידול שאינו מאובחן בזמן באזור רגיש כמו הפנים, האף, האוזן או סביב העין. איחור כזה עלול לגרום לניתוח גדול יותר, צלקת משמעותית יותר, פגיעה אסתטית או צורך בשחזור.

במקרים כאלה, הנזק לא תמיד קשור רק לסכנת חיים. לפעמים הפגיעה המרכזית היא תפקודית, אסתטית ונפשית.

עוד על רשלנות רפואית סרטן »

דוגמאות למקרים שיכולים להצדיק בדיקה

יש מקרים שבהם הטעות לא נמצאת בהחלטה אחת דרמטית, אלא ברצף של פעולות שלא נעשו בזמן: הפניה שלא ניתנה, בדיקה שלא בוצעה, תוצאה שלא טופלה או מעקב שנשאר באוויר. אלה כמה דוגמאות נפוצות למצבים שבהם כדאי לעצור ולבדוק אם הייתה רשלנות רפואית.

רופא משפחה שלא הפנה לרופא עור

מטופל מגיע עם שומה שהשתנתה או פצע שאינו מחלים. הרופא מרגיע אותו, נותן משחה או אומר “נעקוב”, אבל לא מפנה לרופא עור ולא מתעד מדוע אין צורך בבירור נוסף.

אם בהמשך מתברר שמדובר בסרטן עור, צריך לבדוק האם כבר בביקור הראשון היו סימנים שחייבו בירור.

רופא עור שבחר במעקב בלבד

מעקב יכול להיות החלטה רפואית לגיטימית. אבל הוא צריך להיות מבוסס ומתועד. כאשר יש נגע חשוד, שינויים ברורים או תלונות חוזרות, לא תמיד מספיק להגיד “תחזור עוד כמה חודשים”.

השאלה היא האם ההחלטה להמתין הייתה סבירה, או שהיה צריך להסיר את הנגע ולשלוח לביופסיה.

ביופסיה שבוצעה מאוחר מדי

במקרים מסוימים, המטופל נבדק כמה פעמים לפני שבכלל נלקחה ביופסיה. אם לאורך הדרך היו סימנים מחשידים, והביופסיה נדחתה ללא הצדקה, ייתכן שהאיחור באבחון נגרם מרשלנות.

תוצאה פתולוגית שלא טופלה בזמן

גם אחרי הסרת נגע, העבודה הרפואית לא נגמרת. צריך לוודא שהתוצאה הפתולוגית התקבלה, נקראה, הוסברה למטופל, ושבוצע המשך טיפול במידת הצורך.

כאשר תוצאה חשובה “נופלת בין הכיסאות”, עלול להיגרם נזק אמיתי.

טעות בפענוח פתולוגי

לפעמים הבעיה אינה אצל רופא העור, אלא בפענוח המעבדה. אם דגימה פורשה כנגע שפיר, ובהמשך מתברר שהיה מדובר בגידול ממאיר, צריך לבדוק האם מדובר בטעות סבירה או בפענוח רשלני.

מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בסרטן העור?

כדי שתהיה תביעה, לא מספיק להראות שהייתה אבחנה מאוחרת. צריך להוכיח שלושה דברים עיקריים:

1. הייתה חריגה מההתנהלות הרפואית הסבירה: אי-הפניה, אי-ביצוע ביופסיה, מעקב לא מספק, פענוח שגוי או אי-מסירת תוצאות.
2. נגרם נזק ממשי: כמו התקדמות המחלה, צורך בטיפול רחב יותר, צלקות, ניתוחים נוספים, פגיעה תפקודית, כאב וסבל או ירידה בסיכויי החלמה.
3. יש קשר בין הרשלנות לבין הנזק: כלומר, צריך להראות שאם האבחון היה נעשה בזמן – מצבו של המטופל היה טוב יותר.

זו הנקודה המורכבת ביותר בתיקים כאלה. לכן נדרשת בדיקה רפואית-משפטית מסודרת, כולל עיון בתיק הרפואי וחוות דעת של מומחה מתאים.

תביעות שמשרדנו ייצג:

• תביעת רשלנות בשל אבחון מאוחר שהוביל למוות מוקדם
• אבדן כליה בשל רשלנות רפואית
• תביעות רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן הערמונית

אילו מסמכים חשוב לאסוף?

אם יש חשד לרשלנות באבחון סרטן עור, כדאי לשמור ולאסוף כל חומר שיכול לעזור להבין את רצף האירועים:

• סיכומי ביקור אצל רופא משפחה ורופא עור
• הפניות לבדיקות או לרופאים מומחים
• תוצאות ביופסיה ופתולוגיה
• תיעוד ניתוחים והסרות נגעים
• צילומים של הנגע לאורך הזמן, אם קיימים
• תיעוד מעקבים
• תכתובות עם קופת החולים או בית החולים
• סיכומי אשפוז וטיפולים אונקולוגיים
• כל מסמך שמראה מתי המטופל התלונן ומה נאמר לו – לפעמים אפילו מסמך קצר, כמו ביקור אצל רופא משפחה שבו נכתב “שומה משתנה” או “פצע שלא מחלים”, יכול להיות חשוב מאוד. לכן יש לאסוף את כל החומרים האפשריים שיכולים להיות רלוונטיים לתביעה.

האם אפשר לתבוע גם אם הסרטן טופל?

כן. גם אם הגידול הוסר והמטופל נמצא במעקב, עדיין ייתכן שנגרם נזק בגלל האיחור באבחון.

לדוגמה, אם בגלל האיחור נדרש ניתוח גדול יותר, נשארה צלקת משמעותית, היה צורך בטיפולים נוספים או שהמטופל עבר תקופה קשה של חרדה, כאב ופגיעה בשגרה – ייתכן שיש מקום לבדוק פיצוי.

במקרים חמורים יותר, כאשר המחלה התקדמה או שלחה גרורות, שאלת הנזק והקשר הסיבתי הופכת משמעותית עוד יותר.

איך עורך דין בודק אם הייתה רשלנות?

הבדיקה מתחילה בבנייה מסודרת של ציר הזמן הרפואי. על מנת להבין מה בדיוק קרה, מה היה ידוע בכל שלב, ואיפה ייתכן שהייתה נקודת כשל.

1. מתי המטופל הבחין בנגע או בשינוי בעור.
2. מתי פנה לבדיקה רפואית.
3. מי בדק אותו ומה תועד בתיק.
4. האם ניתנה הפניה לרופא עור או לבירור נוסף.
5. מתי בוצעה ביופסיה, אם בוצעה.
6. מה הייתה תוצאת הפתולוגיה.
7. מתי נמסרה התוצאה למטופל ומה נעשה בעקבותיה.
8. מה היה מצב המחלה בזמן האבחון.

אחרי שמבינים את רצף האירועים, עוברים לשאלה החשובה באמת: האם לפי המידע שהיה בזמן אמת, ולא רק בדיעבד, הצוות הרפואי היה צריך לפעול אחרת.

בשלב הזה עורך הדין בוחן את החומר יחד עם מומחה רפואי מתאים. רק אם יש בסיס לטענה שהייתה התנהלות לא סבירה, ושאותה התנהלות גרמה לנזק ממשי או החמירה את מצבו של המטופל, ניתן לשקול הגשת תביעה.

רשלנות רפואית בסרטן העור – לא למהר לוותר

הרבה מטופלים שומעים בדיעבד משפטים כמו “היית צריך להגיע קודם” או “כנראה שזה התפתח מהר”. לפעמים זה נכון. אבל לפעמים המטופל כן הגיע, כן התלונן, כן ביקש בדיקה – והמערכת הרפואית היא זו שלא הגיבה בזמן.

לכן, במקרים של איחור באבחון סרטן עור, חשוב לא להסתפק בתחושת בטן. צריך לבדוק את התיק הרפואי, את תיעוד הבדיקות, את תוצאות הפתולוגיה ואת רצף ההחלטות שהתקבלו בזמן אמת.

פנייה לעורך דין מנוסה תעזור לכם להבין אם יש קייס לתביעה

אם קיים חשד לרשלנות רפואית באבחון סרטן העור, ניתן לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית לבדיקת היתכנות תביעה. הבדיקה כוללת עיון בחומר הרפואי, הבנת רצף האירועים, ובמידת הצורך – התייעצות עם מומחה רפואי מתאים.

עו"ד עמית אוריה מלווה נפגעי רשלנות רפואית ובני משפחותיהם במקרים שבהם אבחון מאוחר, טיפול שגוי או מעקב רפואי לא תקין גרמו לנזק משמעותי.

לייעוץ ראשוני בחינם, שלחו הודעה בוואטסאפ או השאירו פרטים, ונחזור אליכם בהקדם להערכת סיכויי התביעה.

שאלות נפוצות