לאחרונה הוגש על ידינו כתב תביעה בשם גבר בן 70 כנגד גורמים שאחראים על בריאותו, בטענה לרשלנות רפואית כפולה – הן באיחור משמעותי באבחון סרטן הערמונית והן בביצוע הניתוח לאחר האבחון.
לפי כתב התביעה, התובע החל לעבור בדיקות psa בשנת 2001, וממצאי הבדיקות הראו עלייה מדאיגה בערכים עד שנת 2006. למרות זאת, במשך 13 שנים לא בוצע מעקב נאות אחר רמות הה psa של התובע וכאשר נלקחה בדיקה בשנת 2016, לא נעשה מאמץ לברר את תוצאותיה.
רק בשנת 2018, כשהתובע היה בן 64, התגלה אצלו סרטן ערמונית בשלב מתקדם, שחייב ניתוח כריתת ערמונית רדיקלית.
הניתוח, שאמור היה להימשך כשלוש שעות, נמשך כ-10 שעות, והתובע איבד כשליש מנפח הדם בגופו. לאחר הניתוח נותר התובע עם אובדן שליטה מוחלט על סוגר השתן ואובדן מלא של יכולת התפקוד המיני.
התביעה מבוססת על חוות דעת מומחים בתחום האורולוגיה והפסיכיאטריה, הטוענות כי לו היה מתבצע מעקב ראוי אחר רמות ה psa ניתן היה להגיע לאבחנה מוקדמת של הסרטן כאשר הממאירות עדיין מקומית, והתובע היה יכול לבחור בחלופה טיפולית פחות פולשנית, כמו טיפולי קרינה ממוקדים.
לגבי הניתוח נטען שבוצע במורה רשלנית ונגרם נזק קשה עקב אובדן התמצאות של המנתח במהלך הניתוח שגרמה לפגיעה עצבית נרחבת עם תוצאות קשות כאמור, שנסיבותיה לא פורטו כנדרש בדוח הניתוח.
במקרה נוס, שבטיפולנו, לא נשלח התובע לבירור אורולוגי למרות עלייה דרמטית בערכי ה PSA – סמן המעלה חשד לסרטן הערמונית, עקב כך נגרם עיכוב של כשנתיים באיבחון סרטן העמונית, שהתגלה במצב מתקדם ודרש כריתה רדיקלית עם תופעות לוואי קשות של אין אונות ודליפת שתן, כמו גם עליה בסיכויי השנות המחלה.
שתי התביעות הוגשו בסכום של 2.5 מיליון ₪, המהווה את גבול הסמכות של בית משפט השלום.