רשלנות רפואית בסרטן המעי הגס: מתי קיימת עילה לתביעה?

עילה לתביעת רשלנות רפואית בסרטן המעי הגס קמה כששלושה תנאים מתקיימים יחד:

1. הטיפול חרג ממה שרופא סביר היה עושה
2. נגרם נזק
3. קיים קשר בין השניים

ברוב התיקים בתחום החריגה היא עיכוב באבחון, והנזק הוא ההפרש בין השלב שבו המחלה הייתה אמורה להתגלות לבין השלב שבו התגלתה בפועל: ניתוח נרחב יותר, כימותרפיה שלא הייתה נדרשת, וירידה בסיכויי ההחלמה. סיבוך מוכר או טיפול שנכשל אינם רשלנות בפני עצמם.

במאמר זה נבחן היכן עשויים להתרחש הכשלים וכיצד מוכיחים את הקשר בינם לבין הנזק.

מתי איחור באבחון סרטן המעי הגס הופך לעילת תביעה?

איחור באבחון יכול להפוך לעילת תביעת רשלנות רפואית כשבדרך היה ממצא או תסמין שחייב המשך בירור והדבר לא נעשה. תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי, אנמיה מחוסר ברזל ללא הסבר, תסמין שנמשך או חזר אחרי הטיפול הראשוני, או היסטוריה משפחתית שהייתה בתיק – כל אחד מאלה מעביר את השאלה מהתוצאה אל ההתנהלות שקדמה לה.

מתי הסבר שפיר מחייב בירור נוסף?

בשלבים מוקדמים פוליפים וגידולים אינם תמיד גורמים לתסמינים, וכשתסמינים מופיעים הם מתאימים גם למצבים שכיחים ושפירים: דימום מפי הטבעת נראה כטחורים, שינוי בהרגלי היציאה כהפרעה זמנית, ועייפות או כאבי בטן מקבלים הסבר אחר.
ההסבר החלופי סביר בביקור הראשון. הוא נחלש כשהתסמין נמשך, כשהוא חוזר אחרי טיפול, או כשהוא מופיע יחד עם ממצא מעבדתי.

התסמינים משתנים בהתאם למיקום הגידול. גידול בצד ימין של המעי הגס נוטה לגרום לדימום איטי ולאנמיה מחוסר ברזל בלי לחסום את המעי ובלי לשנות בהכרח את הרגלי היציאה, ואילו גידול בצד שמאל, שם המעי צר יותר, נוטה להתבטא בשינוי בהרגלי היציאה. המשמעות היא שאנמיה מחוסר ברזל ללא הסבר עשויה להיות הסימן היחיד למחלה, גם כשאין דם נראה בצואה ואין תלונה על שינוי ביציאות. אצל מטופלים צעירים מגיל הסקר החשד הראשוני נמוך יותר מלכתחילה, וגם זה נבחן לפי התמונה המלאה ולא לפי הגיל בלבד.

בדיקות סקר ומתי נדרש בירור מעבר להן

לפי הנחיות משרד הבריאות, ההמלצה בישראל לאנשים בסיכון ממוצע היא בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילאים 50 עד 74. תוצאה חיובית אינה מעידה בהכרח על קיומו של סרטן, אך היא מחייבת המשך בירור, בדרך כלל באמצעות קולונוסקופיה.

לאנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במחלה מומלץ לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או עשר שנים לפני גיל האבחון אצל קרוב המשפחה. תסמונת גנטית, מחלת מעי דלקתית או פוליפים בעבר משפיעים אף הם על גיל תחילת המעקב ועל תדירותו.

עיקר הכשלים נובע מהמקום שבו תוכנית הסקר נפגשת עם מטופל שיש לו תסמינים. הסקר מיועד לאנשים ללא תסמינים, ולכן מטופל שמתלונן על דם בצואה, על שינוי מתמשך בהרגלי היציאה, על ירידה בלתי מוסברת במשקל או על אנמיה מחוסר ברזל אינו אמור להמתין לזימון השנתי, ואינו אמור להסיק שהכל תקין רק בגלל שבדיקת סקר קודמת חזרה תקינה.

כיצד מועד הגילוי משפיע על הנזק?

חלק מגידולי המעי הגס מתחילים כפוליפים, וקולונוסקופיה מאפשרת לאתר ולהסיר אותם לפני שהם הופכים לסרטניים. כשהמחלה כבר קיימת, מועד הגילוי עשוי להשפיע על היקף הניתוח, על הצורך בטיפולים משלימים ולעיתים גם על האפשרות להימנע מסטומה.

הפער בין השלבים הוא שמכמת את הנזק

לפי נתוני תוכנית SEER, ההישרדות היחסית לחמש שנים עומדת על 91.3% במחלה מקומית, לעומת 16.9% לאחר התפשטות לאיברים מרוחקים. הנתונים אינם מאפשרים לקבוע מה היה קורה למטופל מסוים, אך הם ממחישים עד כמה שלב המחלה בזמן האבחון משמעותי לפרוגנוזה. בתביעת רשלנות רפואית, חוות הדעת בוחנת האם האיחור באבחון הוביל להתקדמות המחלה, ובאיזו מידה הוא פגע בסיכויי ההחלמה או חייב טיפול נרחב יותר.

באילו שלבים עשויה להתרחש רשלנות רפואית?

בתביעות של רשלנות רפואית בסרטן, הבחינה אינה נעצרת בשאלת מועד האבחון אלא מתייחסת לרצף הטיפול כולו.

אי הפניה לבירור מתאים

חשד לרשלנות יכול לעלות כאשר תלונות חוזרות נבדקו כל אחת בנפרד, בלי שאיש בחן אותן כרצף. ייחוס דימום לטחורים או אנמיה לתזונה אינו בלתי סביר בפני עצמו. הקושי מתחיל כשההשערה לא נבדקה, התסמינים נמשכו ולא נקבע המשך בירור, או כשרקע משפחתי משמעותי לא הוביל להפניה לגסטרואנטרולוג או לקולונוסקופיה במועד המתאים.

תוצאה חריגה שלא זכתה למעקב

תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי מחייבת המשך בירור, וכך גם ממצא חשוד בהדמיה. כשל יכול להתרחש כאשר התוצאה לא נמסרה למטופל, לא ניתנה הפניה מתאימה או לא נעשה מעקב כדי לוודא שהבדיקה הנדרשת אכן הושלמה.

החמצת ממצא בקולונוסקופיה

גם בקולונוסקופיה ייתכנו כשלים. לא כל פוליפ שהוחמץ מעיד על רשלנות, אך יש מקום לבדיקה כאשר הבדיקה לא הושלמה עד סוף המעי הגס, כאשר ההכנה הייתה לקויה ולא נקבעה בדיקה חוזרת, או כאשר ממצא שנצפה לא נבדק כנדרש. שאלה דומה עולה כשבוצעה בדיקה חלקית בלבד, כמו סיגמואידוסקופיה שמגיעה רק לחלק התחתון של המעי, או קולונוסקופיה וירטואלית שאינה מאפשרת נטילת ביופסיה, ולא נקבע המשך בירור למרות שהחשד נותר.

טעות בפתולוגיה, בהדמיה או בקביעת שלב המחלה

פענוח שגוי של הבדיקה הפתולוגית, החמצת גרורות בהדמיה או קביעה שגויה של שלב המחלה עלולים לעכב את האבחון או להוביל לבחירת טיפול שאינו מתאים. בתיקים כאלה בוחנים את הצילומים או הדגימות המקוריים ושואלים אם ניתן היה לזהות את הממצא בזמן אמת.

מה בודקים כשממצא הוחמץ בפענוח

דוגמה לאופן שבו נבחנת החמצה של ממצא אפשר למצוא בתיק בו טיפלנו במשרדנו שעסק בסרטן הריאה. צילום חזה פוענח כתקין, אך בפענוח חוזר נמצא כי גידול בקוטר של כ-22 מ״מ כבר נראה בצילום המקורי. המחלה אובחנה כחצי שנה לאחר מכן בשלב 4, וההליך הסתיים בפשרה של 2.2 מיליון ש״ח. אף שהמקרה אינו עוסק בסרטן המעי הגס, הוא ממחיש מדוע בתביעות על אבחון מאוחר בודקים מחדש את הבדיקות המקוריות ואת השפעת העיכוב על שלב המחלה ועל סיכויי ההחלמה.

טיפול שאינו מתאים

לאחר האבחון יש להתאים את הטיפול לשלב המחלה, לממצאי הפתולוגיה, למיקום הגידול ולמצבו של המטופל. הטיפול יכול לכלול ניתוח, כימותרפיה, טיפול ביולוגי או אימונותרפיה, ולעיתים שילוב ביניהם. גידולים במיקומים שונים במעי הגס עשויים לדרוש טיפול שונה. לדוגמה, סרטן החלחולת (רקטום) מטופל לעיתים באופן שונה מסרטן בחלקים אחרים של המעי, ובמקרים מסוימים כולל גם טיפול בקרינה.

חשד לרשלנות יכול לעלות כאשר הטיפול התבסס על קביעה שגויה של שלב המחלה, כאשר תחילתו התעכבה באופן בלתי סביר או כאשר הוא לא התאים לנתונים הרפואיים.

רשלנות בניתוח או בטיפול בסיבוכים

ניתוח להסרת גידול כרוך בסיכונים מוכרים, ובהם דימום, פגיעה באיברים סמוכים או דליפה מהחיבור בין חלקי המעי. עצם התרחשותו של סיבוך אינה מוכיחה שהמנתח התרשל.

יש מקום לבדיקת רשלנות רפואית בניתוח כאשר הנזק נגרם בשל חריגה מהמקובל בתכנון הניתוח או בביצועו, או כאשר סימנים לסיבוך לאחר הניתוח לא זוהו ולא טופלו בזמן. לצורך הבירור נבדקים בין היתר דוח הניתוח, הרישום הסיעודי, בדיקות הדם וההדמיה, ואופן התגובה לתלונות המטופל.

כשל בטיפול האונקולוגי או במעקב

בבחינת הטיפול האונקולוגי נבדק אם הטיפול התרופתי והטיפול בקרינה, ככל שנדרשו, התאימו לשלב המחלה, ניתנו במינונים ובמועדים הנכונים והותאמו לתוצאות הבדיקות ולמצבו של המטופל.

לאחר סיום הטיפול נדרש מעקב שנועד לזהות סיבוכים והישנות של המחלה, והוא כולל בדרך כלל קולונוסקופיות במועדים שנקבעו, הדמיה ובדיקות דם ובהן מדד ה-CEA. אי הזמנת בדיקות, התעלמות מתוצאה חריגה או פער בלתי מוסבר במעקב יכולים להעלות חשד לרשלנות רפואית בטיפול. במסגרת הבירור נבדק אם מעקב תקין היה מאפשר לזהות מוקדם יותר הישנות של המחלה, סיבוך או ממצא אחר שחייב התערבות.

היעדר הסכמה מדעת

לפני כל ניתוח או טיפול משמעותי יש להסביר למטופל את מטרת הטיפול, הסיכונים המהותיים והחלופות הסבירות. כאשר הטיפול בסרטן המעי הגס כולל ניתוח, ההסבר צריך להתייחס גם להיקף הכריתה, לאפשרות לסטומה ולהשפעה הצפויה על התפקוד, ככל שאלה רלוונטיים למקרה. חתימה על טופס לבדה אינה מוכיחה שנמסר הסבר מספק.

כיצד מוכיחים שהכשל גרם לנזק?

בתביעת רשלנות רפואית בוחנים מה היה צפוי לקרות אילו הטיפול ניתן באופן סביר. באיחור באבחון משווים בין מועד הגילוי בפועל למועד שבו ניתן היה לאבחן את המחלה, ובודקים מה היה שלב המחלה ואילו טיפולים ניתן היה לחסוך או לשנות. בניתוח או בטיפול בוחנים מה היה קורה אילו הטיפול המתאים ניתן בזמן ובאופן תקין.
הבחינה נעשית לפי המידע שהיה זמין לצוות בזמן אמת, ולא לפי מה שהתברר בדיעבד.
חוות הדעת צריכה לקשור בין החריגה לבין הנזק שנגרם, למשל:

• התקדמות המחלה לשלב מתקדם יותר או פגיעה בסיכויי ההחלמה
• צורך בניתוח נרחב יותר, בסטומה או בטיפולים נוספים
• פגיעה באיבר סמוך או החמרה של סיבוך
• אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות וצורך בעזרת הזולת
• כאב, פגיעה בתפקוד ולעיתים קיצור תוחלת החיים

איך בודקים אם קיימת עילה לתביעה?

פנייה אל עורך דין רשלנות רפואית מאפשרת למקד את הבדיקה בשאלות המרכזיות לקיומה של עילה, ובשלב מוקדם נבדקים גם המועדים הרלוונטיים להתיישנות. משם נבנה ציר זמן של התסמינים, הבדיקות, האבחון, הטיפולים והמעקב.

לפי ציר הזמן אוספים את הרשומות מקופת החולים, מבתי החולים, ממכוני ההדמיה ומהמעבדות ומעבירים אותן למומחה בתחום הרלוונטי. זהות המומחה נקבעת לפי הכשל הנטען, והוא עשוי להיות גסטרואנטרולוג, אונקולוג, כירורג, פתולוג או רדיולוג.

אם הממצאים תומכים בעילה, מכינים חוות דעת רפואית ומגישים תביעת רשלנות רפואית נגד הגורם האחראי.

פיצויים, עלויות והתיישנות

לאחר שמבססים את האחריות והקשר בין הרשלנות לנזק, נשאלות שלוש שאלות:

1. מהו היקף הפיצוי שניתן לתבוע?
2. האם התביעה עדיין בתוך תקופת ההתיישנות?
3. מהן העלויות הכרוכות בבדיקת התיק ובהגשתו?

איך נקבע גובה הפיצוי

הפיצוי אינו נקבע לפי עצם קיומה של הטעות הרפואית, אלא לפי הנזק שנגרם בגללה. בהתאם לנסיבות, הפיצוי יכול להתייחס לירידה בסיכויי ההחלמה, לטיפולים נוספים שנדרשו, לפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים, וכן להפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות, עזרת הזולת וכאב וסבל.

תקופת ההתיישנות

ברוב המקרים תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא שבע שנים, אך נקודת ההתחלה אינה זהה בכל תיק ומושפעת ממועד גילוי הנזק ומנסיבות נוספות. בתיקים של אבחון מאוחר הפער בין מועד ההתרשלות למועד שבו התברר הנזק עשוי להיות ארוך, ולכן כדאי לבדוק את המועדים מוקדם ולא להניח שהזמן אבד.

כמה עולה לבדוק תביעת רשלנות רפואית?

עלות בדיקת התיק מתחלקת לכמה שלבים. השיחה הראשונית במשרדנו אינה כרוכה בתשלום, ובה מתקבלת הערכה אם יש הצדקה להמשך בדיקה. אם מחליטים להתקדם, ההוצאה המשמעותית היא חוות הדעת של הרופא המומחה, שעשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים. בתיקים מתאימים אפשר להיעזר בחברת מימון ייעודית, הגובה את ההחזר רק אם התביעה מצליחה.

שכר הטרחה של עורך הדין נגבה כאחוז מהפיצוי ורק אם מתקבל פיצוי.

בדיקה מוקדמת של התיק יכולה לספק תשובות

אם סרטן המעי הגס אובחן לאחר תקופה של תלונות או לאחר בדיקה שלא זכתה למעקב, או אם נגרם נזק במהלך הניתוח, הטיפול או המעקב, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו. בשיחה הראשונית נבחן את השתלשלות האירועים ואת המסמכים שכבר נמצאים בידיכם, ונוכל להעריך אם יש מקום להמשך בירור רפואי ומשפטי.

הבדיקה נעשית באופן אישי על ידי עו"ד עמית אוריה, מומחה לתביעות רשלנות רפואית מורכבות כבר מעל 30 שנה.

כבר בשלב הראשוני ניתן להעריך אם קיימת עילה לתביעה, אילו שאלות דורשות בדיקה של מומחה ומהו סדר הגודל האפשרי של הפיצוי בהתאם לנסיבות המקרה.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בסרטן המעי הגס

אולי יעניין אתכם גם:

תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן הערמונית