לחץ דם גבוה מכונה לא פעם “הרוצח השקט”. דום נשימה בשינה, לעומת זאת, נתפס אצל רבים כבעיה של נחירות חזקות או עייפות בלבד. אבל כאשר שני המצבים מופיעים יחד, מדובר בשילוב רפואי מסוכן שעלול להוביל לנזקים קשים, ובהם שבץ מוחי, פגיעה בכליות ואף אי ספיקת כליות.
כאשר מטופל מציג סימני אזהרה ברורים והרופא אינו מבצע מעקב בסיסי, אינו מתייחס לערכי לחץ דם חריגים או אינו מפנה לבדיקת שינה, עשויה להתעורר שאלה של רשלנות רפואית.
מה קורה בגוף בזמן דום נשימה בשינה?
דום נשימה חסימתי בשינה הוא מצב שבו דרכי הנשימה נחסמות במהלך השינה, לעיתים עשרות פעמים בשעה. בכל אירוע כזה רמת החמצן בדם יורדת, והמוח מפעיל מנגנון חירום: הדופק עולה, כלי הדם מתכווצים והגוף נכנס למצב של סטרס.
במצב תקין לחץ הדם אמור לרדת בלילה ולאפשר ללב ולכלי הדם מנוחה. אצל אדם הסובל מדום נשימה בשינה, לחץ הדם עשוי להישאר גבוה גם בלילה. לאורך זמן, העומס המתמשך הזה פוגע בכלי הדם, בלב, במוח ובכליות.
הקשר בין דום נשימה, לחץ דם ושבץ מוחי
דום נשימה בשינה שאינו מטופל עלול להעלות משמעותית את הסיכון לאירוע מוחי. תנודות חוזרות בלחץ הדם, ירידה ברמת החמצן והאצה של תהליכי טרשת עורקים יוצרים סיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם או לפגיעה בכלי הדם במוח.
לכן, כאשר מטופל מתלונן על עייפות קשה ביום, נחירות משמעותיות, כאבי ראש בבוקר או לחץ דם שאינו מתאזן למרות טיפול תרופתי, מצופה מהמערכת הרפואית לשקול בירור של דום נשימה בשינה.
איך לחץ דם פוגע בכליות?
הכליות רגישות מאוד לשינויים בלחץ הדם. הן מכילות כלי דם קטנים ועדינים שתפקידם לסנן פסולת ונוזלים מהגוף. לחץ דם גבוה ומתמשך פוגע בכלי הדם הללו, מצלק אותם ופוגע בהדרגה ביכולת הסינון.
כאשר הפגיעה מחמירה, המטופל עלול להגיע למצב של אי ספיקת כליות כרונית, ובמקרים קשים אף להזדקק לדיאליזה או להשתלת כליה. אם ניתן היה לזהות את הסיכון בזמן ולא נעשה מעקב מתאים, יש מקום לבחון את ההתנהלות הרפואית.
מתי אי ביצוע מעקב הופך לרשלנות רפואית?
לא כל החמרה בלחץ דם או כל אירוע מוחי הם תוצאה של רשלנות. עם זאת, קיימים מצבים שבהם התעלמות מסימנים ברורים עלולה להיחשב סטייה מסטנדרט רפואי סביר.
דוגמאות לכך הן מטופל שמתלונן לאורך זמן על עייפות קיצונית ונחירות קשות אך אינו מופנה לבדיקת שינה; מטופל עם יתר לחץ דם עמיד שאינו מופנה לבירור גורמים משניים; או מצב שבו ערכי לחץ דם חריגים מתועדים בתיק אך אינם זוכים להתייחסות, למעקב או לשינוי טיפול.
הקשר הסיבתי בתביעת רשלנות רפואית
בתביעת רשלנות רפואית אין די להראות שהרופא טעה או שהמעקב לא היה מיטבי. יש להוכיח כי אילו הייתה מבוצעת בדיקה מתאימה, או אילו היה ניתן טיפול בזמן, ניתן היה למנוע את הנזק או להפחית משמעותית את חומרתו.
במקרים של דום נשימה בשינה ולחץ דם גבוה, שאלת הקשר הסיבתי תיבחן באמצעות מומחים מתאימים, תוך בדיקת התיעוד הרפואי, ערכי לחץ הדם, תלונות המטופל, גורמי הסיכון והנזק שנגרם בפועל.
מה כדאי לעשות אם עולה חשד?
אם מטופל סבל במשך תקופה ממושכת מנחירות, עייפות כרונית או לחץ דם לא מאוזן, ולאחר מכן עבר אירוע מוחי או פגיעה כלייתית משמעותית, חשוב לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי ולפנות אל עורך דין רשלנות רפואית לבדיקה האם הייתה החמצה באבחון או במעקב.
משרדנו מטפל במקרים שבהם אי ביצוע מעקב רפואי מספק הוביל לנזקים קשים. ניתן לפנות אלינו לבחינת החומר הרפואי והערכת סיכויי התביעה.