כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית בסרטן צוואר הרחם צריך להראות סטייה מהטיפול הרפואי הסביר, קשר סיבתי בין הסטייה לנזק, ונזק שנגרם בפועל. טיפול רפואי לקוי שיכול להוביל לתביעת רשלנות יכול להתבטא בתסמינים שלא זכו לבירור, בתוצאת HPV חיובית או בבדיקת פאפ לא תקינה שלא הובילו לבירור ולמעקב מתאימים, וכן בטעות בפענוח משטח או ביופסיה.
עיקרי הדברים
- לא כל אבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם הוא רשלנות. השאלה אינה אם בדיעבד אפשר היה לאבחן מוקדם יותר, אלא אם הרופא סטה ממה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות ובמידע שהיה בידיו באותה נקודת זמן.
- נקודות הכשל המרכזיות הן אי המלצה על בדיקת סקר כאשר נדרשה, ממצא סקר לא תקין שלא לווה במעקב, תסמינים שלא בוררו, טעות בפענוח ציטולוגי או פתולוגי, וקביעת שלב מחלה שגויה שהובילה לטיפול לא מתאים.
- הנזק יכול להתבטא בהתקדמות המחלה, בירידה בסיכויי ההחלמה, בצורך בטיפול נרחב יותר, ובמקרים המתאימים גם באובדן האפשרות לטיפול משמר פוריות.
- בדיקת התביעה מתחילה בשיחה עם עורך דין. אם יש בסיס להמשך, אוספים את הרשומות ובוחנים את החומר עם מומחה רפואי.
הבדיקה המשפטית מתמקדת בכל נקודת החלטה לאורך הרצף – מבדיקות הסקר והבירור הראשוני, דרך האבחון וקביעת שלב המחלה, ועד לטיפול ולמעקב.
במאמר זה נעבור על נקודות הכשל המרכזיות, נסביר כיצד נבחן הקשר בין הכשל לנזק, ומה כולל התהליך המעשי של בדיקת תביעה.
מדוע לאבחון מוקדם יש חשיבות מיוחדת?
סרטן צוואר הרחם מתפתח במרבית המקרים דרך שלב של שינויים טרום-סרטניים, וההתקדמות מהם לגידול פולשני נמשכת שנים.
אבחון מוקדם יכול לאפשר טיפול מצומצם יותר, וסיכויי ההישרדות גבוהים משמעותית כאשר המחלה עדיין מקומית. הפער ניכר גם בנתונים הסטטיסטיים. אלה נתוני האגודה האמריקאית לסרטן לנשים שאובחנו בשנים 2015 עד 2021:
| מידת ההתפשטות בעת האבחון | שיעור הישרדות יחסית לחמש שנים |
| ללא התפשטות מחוץ לצוואר הרחם או לרחם | 91% |
| התפשטות לבלוטות לימפה סמוכות | 62% |
| התפשטות לאיברים סמוכים או לאזורים מרוחקים | 20% |
| כל דרגות ההתפשטות יחד | 68% |
*מדובר בנתונים אמריקאיים וממוצעים ברמת האוכלוסייה, ולא בתחזית למקרה אישי. החלוקה בטבלה מבוססת על קטגוריות SEER ואינה זהה לשלבי FIGO.
כיצד מתבצעות בדיקות הסקר בישראל?
בדיקת משטח צוואר הרחם כלולה בסל הבריאות לנשים בגילאי 25 עד 65. לנשים בגילאי 25 עד 54 מומלץ לבצע אותה אחת לשלוש שנים, ולנשים בגילאי 55 עד 65 אחת לחמש שנים. נשים מעל גיל 65 שלא ביצעו בדיקה ב-10 השנים האחרונות זכאיות לבדיקה אחת.
מהדגימה מבוצעת תחילה בדיקת HPV, שמחפשת זנים של נגיף הפפילומה בסיכון גבוה. כאשר מתקבלת תוצאה חיובית, בדיקת הפאפ מתבצעת על אותה דגימה עצמה ובוחנת שינויים בתאי צוואר הרחם, בלי צורך בביקור נוסף.
בהתאם לתוצאות, ההמשך יכול להיות מעקב חוזר או בירור באמצעות קולפוסקופיה, ובמידת הצורך ביופסיה.
באילו מצבים מתעורר חשד לרשלנות רפואית בסרטן צוואר הרחם?
החשד אינו מבוסס על תוצאה אחת בלבד. בוחנים את רצף הטיפול ואת השאלה אם הצוות הרפואי הגיב בזמן למידע שהיה בפניו.
אי המלצה על בדיקת סקר
בוחנים אם בנסיבות המקרה היה מקום להמליץ על בדיקת סקר בהתאם לגיל, להיסטוריה הרפואית ולהמלצות שהיו בתוקף באותה עת. הדגש על המועד חשוב: הנחיות בדיקות הסקר בישראל השתנו לאורך השנים, והשאלה אינה מה מקובל היום אלא מה היה מקובל אז.
עצם העובדה שלא בוצעה בדיקה במועד מסוים אינה מוכיחה רשלנות. צריך לבדוק אילו ביקורים התקיימו, מה תועד, האם נמסרה המלצה ומה היה מצבה הרפואי של המטופלת.
אי בירור של תסמינים שדווחו
כאשר המטופלת דיווחה על תסמינים מחשידים – דימום בין מחזורי וסת, דימום לאחר קיום יחסי מין, דימום לאחר הפסקת הווסת או הפרשות חריגות – השאלה שונה. כאן לא מדובר בהמלצה יזומה אלא בתגובה לתלונה שהוצגה.
בוחנים אם בוצעה בדיקה גינקולוגית מתאימה, אם ניתנה הפניה לקולפוסקופיה או לביופסיה בעת הצורך, ואם נעשה מעקב עד לקבלת תשובה.
בדיקת משטח צוואר הרחם היא בדיקת סקר, כלומר בדיקה המיועדת לנשים ללא תסמינים. בדיקת סקר לבדה כמענה לתלונה קיימת אינה בהכרח בירור מספק.
אי השלמת בירור לאחר תוצאה חריגה
תוצאה חיובית ל-HPV, תוצאת פאפ לא תקינה, קולפוסקופיה חשודה או חוסר התאמה בין הבדיקות מחייבים החלטה על המשך הבירור או המעקב בהתאם לממצא. בוחנים גם אם הדגימה שנלקחה הייתה מספקת ואם היה צורך לחזור על הבדיקה.
חשד לרשלנות יכול להתעורר כאשר לא ניתנה הפניה לבדיקה הנדרשת, המעקב נקבע מאוחר מדי, או תוצאה חריגה התקבלה במערכת ולא נמסרה למטופלת כלל.
אין כלל שלפיו כל תוצאה חריגה מחייבת מיד ביופסיה. ההמשך נקבע לפי סוג השינוי, זן ה-HPV, תוצאות קודמות, גיל וגורמי סיכון. לכן המומחה בוחן את הפעולה שננקטה מול ההמלצות הרפואיות שהיו רלוונטיות למועד האירוע.
פענוח שגוי של ציטולוגיה או פתולוגיה
לעיתים המשטח או הביופסיה נלקחו בזמן, אך תאים חריגים לא זוהו או שהממצא סווג בדרגה שאינה מתאימה. במצב כזה חשוב לבדוק מחדש את החומר המקורי ולא להסתפק בדוח המאוחר. השאלה היא אם מומחה סביר בתחום היה מזהה את הממצא באותה עת, ואם פענוח נכון היה מוביל לבירור או לטיפול מוקדם יותר.
נגעים בלוטיים ואדנוקרצינומה של צוואר הרחם עלולים להיות קשים יותר לזיהוי בציטולוגיה בהשוואה לנגעים קשקשיים, בין היתר משום שהם יכולים להתפתח בתעלת צוואר הרחם. לכן, גם בדיקת פאפ קודמת תקינה אינה שוללת צורך בהמשך בירור כאשר קיימים תסמינים או ממצאים מחשידים.
חשד יכול להתעורר גם כאשר תוצאות הפאפ, הקולפוסקופיה והביופסיה אינן מתיישבות זו עם זו. במקרים מסוימים הפער עצמו מחייב העמקת בירור, דגימה נוספת או מעקב הדוק יותר.
כשל בקביעת שלב המחלה, בטיפול או במעקב
לאחר שהתגלתה המחלה, יש לקבוע את היקפה ולהתאים את הטיפול לממצאים, למצב הבריאותי ולהעדפות המטופלת. קביעת שלב המחלה חיונית לבחירת הטיפול המתאים.
טעות בקביעת שלב המחלה, עיכוב בלתי מוצדק בתחילת הטיפול, ביצוע ניתוח שאינו מתאים או היעדר מעקב לאחר טיפול יכולים להצדיק בדיקה משפטית. אצל אישה בגיל הפוריות בוחנים גם אם נמסר מידע על השפעת הטיפול על הפוריות ועל אפשרויות לשימורה, כאשר אפשרויות כאלה היו רלוונטיות ובטוחות מבחינה אונקולוגית.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בסרטן צוואר הרחם?
כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, עצם קיומה של טעות רפואית אינו מספיק. צריך להראות גם קשר בינה לבין הנזק.
סטייה מהטיפול הסביר
יש להראות כי הגורם הרפואי לא פעל כפי שהיה מצופה מגורם רפואי סביר באותן נסיבות. הבדיקה יכולה להתייחס להפניה, לביצוע הבדיקה, לפענוח, למסירת התוצאה, למעקב, לקביעת שלב המחלה או לטיפול.
קשר סיבתי בין הכשל לנזק
צריך להעריך מה היה קורה אילו הפעולה הנכונה בוצעה במועד. האם הנגע היה מתגלה בשלב טרום-סרטני, האם הגידול היה קטן ומקומי יותר, האם ניתן היה להסתפק בטיפול מצומצם יותר, והאם סיכויי ההחלמה היו טובים יותר או שניתן היה לשמר את הפוריות.
במקרים שבהם אי אפשר לקבוע שהאיחור גרם למלוא הנזק, נבחנת לעיתים גם השאלה אם נשללו מהמטופלת סיכויי החלמה, ומה היה שיעור הסיכוי שאבד בשל האיחור.
לדוגמה, אם מטופלת דיווחה על דימום לאחר יחסי מין ולא הופנתה לבירור, לא די להראות שהייתה צריכה להיבדק. המומחה צריך לבחון אם סביר שהמחלה כבר הייתה ניתנת לגילוי באותו מועד, ומהו ההבדל בין הטיפול שהיה נדרש אז לבין הטיפול שנדרש בפועל.
נזק שנגרם בפועל
הנזק הוא הפער בין המצב שאליו הגיעה המטופלת לבין המצב שאליו הייתה מגיעה לו נעשתה הפעולה הנכונה במועד. הפער יכול להתבטא בשלב מחלה מתקדם יותר, בטיפול נרחב יותר, בירידה בסיכויי ההחלמה או באובדן אפשרות לטיפול משמר פוריות. ללא פער כזה לא ניתן לייחס לטעות את נזק הגוף הנטען, גם אם עצם הטעות הוכחה.
מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעה?
הפיצוי נגזר מהנזק ולא מחומרת הטעות. ראשי הנזק שנבחנים כוללים כאב וסבל, הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת בני משפחה או עזרה סיעודית ופגיעה בתפקוד.
פגיעה בפוריות מקבלת משקל מיוחד באבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם. במקרים אלה נבחנת גם השאלה אם נמסר למטופלת מידע על אפשרויות לשימור פוריות בטרם החל הטיפול. במקרים שבהם המחלה הביאה למותה של המטופלת, התביעה מוגשת במתכונת שונה, שעליה הרחבנו במאמר על רשלנות רפואית שגרמה למוות.
כך נבחנים תיקים של איחור באבחון – דוגמאות מהמשרד
התביעות הבאות אינן עוסקות בסרטן צוואר הרחם, אך הן ממחישות כיצד נבחנים מקרים של איחור באבחון: מה היה ידוע בזמן אמת, מה היה צריך לעשות בעקבות הממצא, ומה היה משתנה אילו הבירור הושלם במועד.
- בתביעה בגין איחור באבחון ליומוסרקומה של הרחם, נטען כי למרות תסמינים מתמשכים שהצריכו בירור בחשד לגידול ממאיר, הממצא הוערך במשך חודשים כגידול שפיר וההפניה לניתוח התעכבה. לפי התביעה, גם כריתת הרחם בוצעה באיחור ובהמשך התגלו גרורות. המקרה ממחיש את החשיבות של בירור מלא ומעקב אחר ממצאים גינקולוגיים מחשידים.
- בתביעה נוספת בשל אבחון מאוחר של סרטן הריאות, נטען כי ממצא דימות שהעלה חשד לממאירות לא הוביל לביופסיה במועד. חוות הדעת שצורפו לתביעה בחנו לא רק את העיכוב עצמו, אלא גם כיצד אבחון מוקדם יותר היה משנה את אפשרויות הטיפול ואת סיכויי ההישרדות. לפי המומחים, אילו הייתה מבוצעת ביופסיה במועד, סיכויי ההישרדות היו עומדים על כ-92%, לעומת כ-7% בלבד בשלב שבו אובחנה בפועל. זו אותה שאלה עקרונית של קשר סיבתי שנבחנת גם בתיק של סרטן צוואר הרחם.
כיצד מתנהל תהליך הכנת התביעה?
השלב הראשון הוא שיחה עם עורך דין לרשלנות רפואית, שבה בוחנים את נסיבות המקרה ואת השאלה אם יש בסיס ראשוני להמשך בדיקת התיק. אם יש בסיס להמשך, מתקדמים לאיסוף החומר ולהערכה רפואית ומשפטית מעמיקה יותר, בדרך כלל בשלבים הבאים:
- איסוף החומר הרפואי. התיק המלא מקופת החולים, ממרפאות הנשים, מהמעבדה, ממכון הקולפוסקופיה ומבית החולים. במקרים המתאימים מבקשים גם את משטחי הציטולוגיה ואת השקופיות הפתולוגיות עצמן, לצורך בדיקה חוזרת.
- בניית ציר זמן. תסמינים, בדיקות, תוצאות, הפניות, ביקורים וטיפולים לפי סדר המועדים.
- השוואה להנחיות שהיו בתוקף. בוחנים את הפעולות שננקטו מול ההנחיות והפרקטיקה שהיו מקובלות באותה תקופה, ולא מול אלה שמקובלות היום.
- הערכה ראשונית של מומחה רפואי. האם קיימת סטייה מהטיפול הסביר, והאם יש קשר אפשרי בינה לבין הנזק.
- חוות דעת רפואית מלאה. אם ההערכה הראשונית תומכת בקיומה של עילה, פונים לקבלת חוות דעת רפואית לצורך הגשת התביעה. לעיתים אותו מומחה מבצע את שני השלבים, ובמקרים מורכבים נדרשים מומחים מכמה תחומים.
התיעוד הרפואי הוא הבסיס הראייתי של התיק. פעולה שנעשתה ולא נרשמה קשה להוכיח בדיעבד, ובמקרים מסוימים היעדר תיעוד של המלצה או של יידוע המטופלת יכול לפעול לחובת הגורם המטפל.
מומלץ לבדוק את המקרה מוקדם ככל הניתן
ככל שחולף זמן, קשה יותר להשלים מסמכים ולברר מי קיבל החלטה בכל שלב, ובמקביל רצה תקופת ההתיישנות. אם קיים חשד לאיחור באבחון, כדאי לשמור תוצאות בדיקות, סיכומי ביקור והודעות מהמרפאה. פנייה מוקדמת אינה מחייבת הגשת תביעה – היא מאפשרת לרכז את החומר ולקבל החלטה מסודרת.
עו"ד עמית אוריה עוסק בתביעות רשלנות רפואית מורכבות למעלה מ-30 שנה ומנהל את התיקים באופן אישי, מהבדיקה הראשונית ועד לניהול ההליך. הבדיקה הראשונית במשרד אינה כרוכה בתשלום.
שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בסרטן צוואר הרחם
לא. גם בדיקת פאפ תקינה אינה שוללת צורך בבירור של תסמינים מחשידים או של ממצאים אחרים.
לא בהכרח. צריך להוכיח שבנסיבות המקרה היה על הגורם הרפואי להמליץ על הבדיקה, ושביצועה בזמן היה משנה את מועד האבחון או את היקף הטיפול והנזק.
לרוב כן. שקופיות פתולוגיות ומשטחי ציטולוגיה נשמרים במעבדות למשך שנים, וניתן לבקש אותם ולהעבירם לבדיקה חוזרת אצל מומחה מטעם התובעת. זהו אחד הכלים המרכזיים בתיקים שבהם עולה חשד לפענוח שגוי.
לא. כריתת רחם יכולה להיות טיפול רפואי נדרש. החשד מתעורר כאשר האיחור מנע טיפול מצומצם יותר, כאשר הניתוח לא התאים לשלב המחלה, או כאשר לא נמסר מידע מהותי על חלופות ועל השלכות לפוריות.
תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעת נזיקין היא שבע שנים, אך מועד תחילת הספירה יכול להשתנות לפי מועד גילוי הנזק והנסיבות. דיני ההתיישנות כוללים חריגים וכללים נוספים, ולכן כדאי לבדוק מוקדם ככל האפשר אם התביעה עדיין ניתנת להגשה.
הבדיקה הראשונית במשרד היא ללא תשלום. אם נמצא בסיס להמשך, עלות חוות הדעת הרפואית משתנה לפי תחום המומחיות ומורכבות המקרה, ולעיתים מגיעה לעשרות אלפי שקלים. לכן מבצעים תחילה סינון משפטי ורפואי, ולא מזמינים חוות דעת לפני בדיקת המסמכים.