רשלנות רפואית בניתוח גב – מתי יש עילת תביעה?

רשלנות רפואית בניתוח גב מתרחשת כאשר הצוות הרפואי סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל – בשלב ההחלטה על הניתוח, במהלכו עצמו או במעקב שלאחריו – וגורם בכך נזק. מכיוון שעמוד השדרה צמוד לחוט השדרה ולעצבים מרכזיים, טעות קטנה עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך כמו פגיעה עצבית, פגיעה בסוגרים או שיתוק.

פיצוי כספי נפסק כאשר מוכח קשר ישיר בין ההתרשלות לנזק, או כאשר הוכח שלא ניתנה הסכמה מדעת לניתוח.

מדוע ניתוחי גב מועדים לתביעות רשלנות רפואית?

ניתוחי עמוד שדרה – בין אם קיבוע חוליות, כריתת דיסק (דיסקטומיה) או למינקטומיה – נחשבים למורכבים ולמסוכנים שבניתוחים.

המנתח פועל במילימטרים ספורים מחוט השדרה ומשורשי העצבים, ולכן מוטלת עליו ועל הצוות חובת זהירות מחמירה: לבחור את ההליך הנכון, לבצעו במיומנות, ולעקוב מקרוב אחר המטופל לפני, במהלך ואחרי הניתוח.

סטייה מחובה זו, אם נגרם בעקבותיה נזק, יכולה להיות עילה לתביעת רשלנות רפואית בניתוח.

סוגי ניתוחי גב ועילות הרשלנות האופייניות לכל אחד

לכל סוג ניתוח גב פרופיל סיכונים משלו, ובהתאם – עילות רשלנות שכיחות שונות. ההיכרות עם ההליך הספציפי שעברתם היא הצעד הראשון בבחינת התיק:

הבחירה בסוג הניתוח חייבת להתאים לנתוני המטופל. כאשר נבחר הליך לא מתאים, או שבוצע קיבוע רחב מהנדרש ונגרם נזק, עשויה להיות עילה לתביעה.

3 השלבים שבהם יכולה להתרחש רשלנות רפואית בניתוח גב

את עילות התביעה המרכזיות אפשר למקם בשלושה שלבים לאורך מסע הטיפול. בכל אחד מהם יש לבדוק האם ההתנהלות הרפואית הייתה סבירה:

סיכונים, סיבוכים ורשלנות בניתוח גב – מה ההבדל?

זו ההבחנה החשובה ביותר להבנת התיק. סיכונים בניתוח גב הם הסכנות הידועות מראש הכרוכות בכל הליך פולשני בעמוד השדרה – זיהום, דימום, פגיעה עצבית. כאשר אחד מהם מתממש למרות שהניתוח בוצע במיומנות ובזהירות סבירות, מדובר בסיבוך בניתוח גב – תוצאה רפואית מצערת, אך לא בהכרח רשלנות. ניתוחי עמוד שדרה נושאים בחובם סיבוכים אפשריים גם כשהם מבוצעים ללא דופי.

איך קובעים מה סיבוך טבעי ומה רשלנות?

הגבול בין סיבוך לרשלנות עובר בשאלה אחת: האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לפרקטיקה המקובלת. סיבוך הופך לעילת תביעה כאשר הוא נגרם מהתרשלות – בחירה בניתוח שגוי, ביצוע לקוי, או כשל בזיהוי ובטיפול בסיבוך לאחר שכבר הופיע, למשל אי-אבחון של דימום או זיהום בזמן. כדי לבסס עילת תביעה, על עורך הדין להוכיח, בעזרת חוות דעת של מומחה רפואי, ארבעה תנאים:

1. קיומה של חובת זהירות של הצוות הרפואי כלפי המטופל.
2. הפרה של אותה חובה, כלומר פעולה בניגוד לפרקטיקה המקובלת והסבירה כפי שהיא משתקפת בדו"ח הניתוח ובתיק הרפואי.
3. נזק ממשי שנגרם למטופל: נכות, פגיעה בכושר השתכרות, כאב וסבל.
4. קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם ישירות מההתרשלות, ולא ממהלכה הטבעי של המחלה או מהתממשות סיכון טבעי.

מקרים מהפרקטיקה של משרדנו

הנה כמה תיקים שמשרדנו טיפל בהם:

• בתחום הניתוחים המורכבים, משרדנו הוביל תיק שהסתיים עם פיצוי של 3.4 מיליון ש"ח בגין רשלנות בניתוח להסרת גידול בראש – המחשה לכך שכאשר מוכח קשר סיבתי בין כשל ניתוחי לנזק נוירולוגי, הפיצוי עשוי להגיע למיליוני שקלים.
• גם בניתוחים שנתפסים כשגרתיים יחסית קמה עילה: ראו פיצוי שנפסק בעקבות רשלנות בניתוח בקע.
• כשל במעקב שלאחר ניתוח הוא מהעילות השכיחות והקשות. במקרה שמשרדנו ייצג של רשלנות בניתוח בריאטרי שהוביל למוות, ניתוח שבוצע בעבר הותיר מצב אנטומי חריג שלא אובחן במשך שנים, ובהמשך התעלמות מתלונות החולה בחדר המיון, יום לפני מותה, מנעה את ההזדמנות האחרונה להציל את חייה.

שאלות ותשובות נפוצות

ניזוקתם בניתוח גב? כך כדאי לפעול

אם עברתם ניתוח גב ואתם סובלים מתסמינים קשים, פגיעה עצבית או החמרה שלא אובחנה בזמן, מומלץ להעביר את התיק הרפואי לבחינה מקצועית. במקרים שבהם עולה חשד לבחירת ניתוח שגוי, ביצוע רשלני או מעקב לקוי לאחר הניתוח, פנייה מוקדמת אל עורך דין רשלנות רפואית מאפשרת לבחון את עילת התביעה ואת כדאיותה לפני שחולף הזמן.

לייעוץ ראשוני ודיסקרטי לבחינת המקרה, צרו קשר עם משרדנו.