רשלנות רפואית באלח דם (ספסיס) – מתי יש עילה לתביעה?

רשלנות רפואית באלח דם יכולה להתקיים כאשר הצוות לא בירר בזמן חשד לזיהום מסוכן, עיכב טיפול נדרש או לא הגיב להידרדרות, ובכך גרם לנזק שניתן היה למנוע או לצמצם. אלח דם (ספסיס) הוא מצב מסכן חיים שבו תגובת הגוף לזיהום פוגעת בתפקוד האיברים. עם זאת, עצם הופעתו, גם אם הסתיים בנכות או במוות, אינה מוכיחה רשלנות. הבדיקה מתמקדת במה שהצוות היה צריך לזהות ולעשות בזמן אמת, ובהשפעת התנהלותו על הנזק.

מתי איחור באבחון ספסיס מצדיק בדיקה משפטית?

חשד לרשלנות רפואית באבחון אלח דם עולה כאשר תגובת הצוות לא תאמה את הסימנים והממצאים שהיו לפניו. אין צורך שהמילה "ספסיס" כבר תופיע בתיק כדי שתהיה חובה לבצע בירור או להגביר את הטיפול וההשגחה.

למשל, תלונות על הידרדרות לצד בלבול שהחל פתאום, נשימה מהירה, ירידה בלחץ הדם או במתן השתן עשויות לחייב בירור דחוף, ולא טיפול כמו בזיהום שגרתי. אלו חלק מהסימנים המופיעים במידע של ארגון הבריאות העולמי על ספסיס. לא כל סימן לבדו מעיד על אלח דם, וההערכה צריכה להתחשב במצב הכולל ובגורמי הסיכון. תשומת לב מיוחדת נדרשת אצל קשישים, יילודים, נשים בהריון או לאחר לידה, אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת וחולים במחלות כרוניות.

שחרור הביתה או פניות חוזרות ללא בירור מתאים

אם פניתם שוב ושוב עם החמרה, שוחררתם עם הסבר שלא התיישב עם מצבכם ובהמשך אושפזתם במצב קשה, כדאי לבדוק את התיעוד מכל הפניות. יש לבחון אם ההחלטה נשענה על בדיקה מספקת ועל הוראות מעקב וחזרה מתאימות.

בבדיקת רשלנות רפואית באבחון בוחנים גם מידע שהגיע אחרי הביקור, כמו תוצאה חריגה שלא הועברה לרופא או למטופל. השאלה היא מי היה אחראי לעקוב אחר התוצאה ומה היה צריך להשתנות בעקבותיה. לעיתים הפער נמצא בין קבלת תוצאת הבדיקה לבין עיון הרופא בה, או בין זיהוי החריגה להחלטה על המשך בירור.

לפי ההנחיות הבינלאומיות לטיפול בספסיס, ספסיס הוא אבחנה קלינית ואין לאבחן או לשלול אותו לפי בדיקה בודדת. לכן תוצאה תקינה אינה פוטרת מבירור הידרדרות במצב. את הממצאים צריך לפרש לצד הבדיקה הגופנית, מגמת המדדים והתפתחות התלונות.

החמרה באשפוז שלא הובילה לשינוי בטיפול

גם אבחנה נכונה בתחילת האשפוז אינה מסיימת את חובת המעקב. יש לבדוק אם דיווחים על שינוי במצב הגיעו לגורם המתאים, אם בוצעה הערכה חוזרת ואם התקבלה בזמן החלטה על טיפול מוגבר או העברה לטיפול נמרץ, בהתאם למצב. כשל יכול להתרחש גם בהעברת משמרת או במעבר בין מחלקות.

ההנחיות ממליצות גם על תוכניות לשיפור הטיפול בספסיס, הכוללות סינון חולים במצב חריף ובסיכון מוגבר. בבדיקת התיק בוחנים אם מנגנוני ההתרעה הרלוונטיים הופעלו ואם הממצאים הובילו לתגובה מתאימה.

האם עיכוב באנטיביוטיקה הוא בהכרח רשלנות?

אין כלל שלפיו כל מטופל עם חום חייב לקבל אנטיביוטיקה בתוך שעה מהגעתו למיון. לפי ההנחיות הבינלאומיות לטיפול בספסיס למבוגרים, בהלם ספטי חשוד או מאובחן, וכן בספסיס בסבירות גבוהה או ודאי ללא הלם, מומלץ להתחיל טיפול מיידי, רצוי בתוך שעה מהזיהוי.

בחשד אפשרי לספסיס ללא הלם ניתן לבצע בירור מהיר ומוגבל בזמן, ואם החשד לזיהום נמשך, לתת טיפול בתוך שלוש שעות ממועד החשד. לכן בתביעה בודקים מתי היה צריך לזהות את הסיכון, מה הצדיק המתנה והאם הטיפול ניתן בפועל במועד המתאים.

האם חריגה מההנחיות מוכיחה רשלנות?

ההנחיות מסייעות לבחינה, אך אינן קובעות לבדן אחריות משפטית. אירוע מהעבר נבחן לפי הידע והפרקטיקה הסבירה במועד שבו התרחש. ייתכן גם שהצוות היה צריך לפעול עוד לפני שרשם את האבחנה בתיק.

טיפול תומך וטיפול במקור הזיהום

לצד אנטיביוטיקה בודקים גם נטילת תרביות דם וטיפול תומך, כגון נוזלים וייצוב לחץ הדם, בהתאם לצורך. לעיתים דרוש טיפול במקור הזיהום, למשל ניקוז מורסה או טיפול בדליפה לאחר ניתוח. ההנחיות ממליצות לטפל במקור הזיהום מוקדם, רצוי בתוך 6 שעות מאבחון הספסיס. יש לבחון אם הצורך בפעולה נוספת זוהה וטופל בזמן.

אלח דם לאחר ניתוח או בעקבות זיהום בבית החולים

בבדיקת רשלנות רפואית באלח דם לאחר ניתוח יש להבחין בין שני כשלים אפשריים: כשל שגרם לזיהום, וכשל בזיהויו או בטיפול בו. גם אם הסיבוך הראשוני לא נגרם ברשלנות, ההתנהלות לאחר הופעתו יכולה להצדיק תביעה.

בזיהום בפצע, בצנתר או באזור הניתוח נדרש לברר אילו אמצעי מניעה היו נחוצים, מה נעשה בפועל והאם היה טיפול מתאים בסיבוך. לכן בדיקת רשלנות רפואית בניתוח יכולה לכלול גם את המעקב במחלקה ואת הפניות לאחר השחרור.

איך מוכיחים שהעיכוב גרם לנזק?

חוות הדעת צריכה להסביר לא רק מה נעשה באופן לא סביר, אלא גם כיצד פעולה בזמן הייתה משנה את מהלך האירוע.

המומחה משווה בין מצב המטופל כשהיה אפשר להתערב לבין מצבו בהמשך. הוא בוחן אם טיפול מתאים היה מונע או מצמצם, למשל, אי-ספיקת כליות וצורך בדיאליזה, קטיעת גפיים, פגיעה באיברים אחרים, אשפוז ממושך או פטירה. סמיכות זמנים בין העיכוב להחמרה היא נתון חשוב, אך אינה מספיקה לבדה להוכחת הקשר.

כך, במקרה שבו נטען שאיחור בטיפול גרם לפגיעה בכליות, צריך לבדוק מתי החלה הפגיעה ומה היה מצב הכליות קודם. אם הכליות כבר נפגעו באופן בלתי הפיך לפני שהצוות היה צריך לפעול, קשה לטעון שהאיחור גרם לנזק. אם ניתן היה למנוע את ההחמרה באותו שלב, יש לבסס זאת בנתונים ובחוות דעת.

מה אם המטופל כבר היה במצב קשה?

אין צורך להראות שהמטופל היה בריא לפני האירוע. עם זאת, התביעה אינה מייחסת אוטומטית את כל הנזק לצוות. צריך להעריך איזו החמרה נוספה עקב הכשל ומה היה צפוי להתרחש גם בטיפול תקין.

כאשר לא ניתן לבסס אחריות למלוא הנזק, אפשר לבדוק אם קיימת עילה בגין אובדן סיכויי החלמה. טענה כזו מתאימה רק במקרים מסוימים, כשיש לה בסיס רפואי ומשפטי מספק.

ספסיס ביילודים וזיהום בלידה: דוגמאות מתביעות המשרד

יילודים נמצאים בסיכון גבוה לספסיס, ולעיתים הזיהום עובר אליהם מהאם במהלך הלידה. בתיקים כאלה בודקים שתי שאלות: האם ניתן היה למנוע את ההדבקה בטיפול מונע, והאם הצוות הגיב בזמן לסימני זיהום אצל האם. בשתי תביעות שטופלו במשרד, כל תביעה ממחישה שאלה אחרת.

מניעת ההדבקה: מות יילוד לאחר לידה מוקדמת

בתביעה בגין מות יילוד נטען כי בלידה מוקדמת לא נבדק אם האם נשאית של חיידק סטרפטוקוקוס B ולא ניתנה לה אנטיביוטיקה מונעת במהלך הלידה. החיידק הזה הוא מהגורמים השכיחים לזיהום חמור ביילודים, והטיפול המונע נועד למנוע את העברתו לתינוק. היילוד נדבק ונפטר בתוך שעות. התביעה הסתיימה בפשרה של כ-1.7 מיליון ש"ח.

תגובה לסימני זיהום: זיהום ברחם ונזק מוחי לתינוקת

בתביעה אחרת, שעסקה בזיהום ברחם בהריון ובנזק מוחי לתינוקת, היולדת פיתחה חום גבוה במהלך הלידה. נטען כי הצוות לא ביצע את הבירור הנדרש ונתן אנטיביוטיקה שלא התאימה למצב ובמינון חסר. התינוקת נולדה עם זיהום חריף שגרם לנזק מוחי קשה. התיק הסתיים בפשרה של 3.5 מיליון ש"ח, בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו, והסכומים האלה אינם מעידים על הפיצוי הצפוי במקרה אחר.

אילו מסמכים צריך ואיך מתחילים לבדוק?

לשיחה הראשונה אין צורך לאסוף לבד את כל התיק. הכינו תיאור קצר של מה שקרה, את סיכומי הביקורים והאשפוז ואת המידע על מצבכם כיום. בהמשך אפשר לבקש את הרשומה המלאה בהתאם להנחיות משרד הבריאות למסירת מידע רפואי.

לבדיקה המעמיקה חשוב במיוחד לקבל:

• רישומי המרפאה, המוקד, האמבולנס והמיון, כולל שעות הפנייה והבדיקה.
• גיליונות מעקב וסיעוד ותוצאות מעבדה והדמיה, עם מועדי הביצוע והדיווח.
• הוראות הטיפול ורישומי מתן התרופות בפועל, לצד דוחות ניתוח וייעוץ לפי העניין.
• תיעוד השיקום, הפגיעה בתפקוד, הוצאות הטיפול וההפסדים בעבודה.

כדאי לשמור גם הודעות ששלחתם לצוות ותיעוד של פניות חוזרות. אם אתם כותבים כעת את השתלשלות האירועים, הבדילו בין מה שאתם זוכרים לבין מה שמופיע במסמכים.

עורך הדין בוחן את החומר ומפנה למומחה בתחום המתאים, למשל מחלות זיהומיות, טיפול נמרץ, רפואה דחופה או כירורגיה. אם מתברר שיש בסיס להליך, מתקדמים להכנת חוות דעת לצורך תביעת רשלנות רפואית. מספר חוות הדעת נקבע לפי השאלות בתיק, ולעיתים נדרשות חוות דעת של מומחים מכמה תחומים.

עלויות חוות הדעת ואפשרויות מימון

לפני שמזמינים חוות דעת, כדאי להבין מה עלות ההתייעצות הראשונית עם המומחה, מה נדרש אם ממשיכים לתביעה ואילו הוצאות נוספות צפויות. יש לברר בנפרד את מועדי תשלום ההוצאות, גם כאשר שכר הטרחה מבוסס על הצלחה.

כאשר יש קושי לממן את חוות הדעת, ניתן לבדוק אפשרויות מימון בהתאם למקרה ולתנאי ההתקשרות. המטרה היא לקבל החלטה על המשך ההליך לאחר שמבינים גם את הבסיס המשפטי וגם את המשמעות הכלכלית.

מה אפשר לכלול בתביעת הפיצויים?

הפיצוי נקבע לפי הפגיעה שניתן לייחס לרשלנות והשלכותיה על החיים. בין היתר נבחנים הפסדי שכר וכושר השתכרות, עזרה בבית וסיעוד, טיפולים ושיקום, התאמות נדרשות וכאב וסבל. גם לאחר השחרור עלולים להימשך חולשה, קשיי ריכוז וזיכרון ופגיעה נפשית. כפי שמפורט במידע של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות על ההחלמה מספסיס, חלק מההשלכות ניכרות רק לאחר האשפוז. בתביעה יש לתעד גם אותן ולבסס את הקשר שלהן לרשלנות.

צרכים עתידיים וניכויים

לא רק הוצאות שכבר שולמו רלוונטיות. אם נותרה נכות, יש להעריך גם צרכים עתידיים, כגון סיוע יומיומי או פגיעה ביכולת לחזור לעבודה. מנגד, יש להביא בחשבון תגמולי הביטוח הלאומי ותשלומים אחרים שעשויים להיות מנוכים מהפיצוי על פי הדין, כדי להציג הערכה מציאותית של התביעה.

פיצוי במקרה של פטירה

כאשר מטופל נפטר מאלח דם ויש חשד לרשלנות רפואית שגרמה למוות, נבחנות הזכויות של העיזבון ושל בני המשפחה שהיו תלויים בנפטר, בהתאם לנסיבות. אין סכום קבוע לפיצוי בגין ספסיס, וגם שני מטופלים עם אותה אבחנה יכולים להיות זכאים לסכומים שונים מאוד.

בדיקה מוקדמת של המקרה והמסמכים

אם נגרם לכם או לבן משפחה נזק משמעותי ואתם חושדים שהטיפול באלח דם לא היה תקין, כדאי להתייעץ עם עו"ד רשלנות רפואית ולבדוק אילו אפשרויות עומדות בפניכם. שיחת הייעוץ הראשונית עם עו"ד עמית אוריה ניתנת ללא עלות וללא התחייבות. בדיקה מוקדמת של המסמכים תעזור לכם להבין אם יש הצדקה להמשך בירור עם מומחה ומה נדרש כדי לבסס את התביעה.

שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית באלח דם

אולי יעניין אתכם גם

• תביעה נגד בית חולים ששחרר חולה לביתה ללא הבדיקות הנדרשות
• פיצוי להורי פעוטה שנפטרה לאחר טיפול רשלני במוקד ובבית החולים
• תביעה בעקבות החמצת סיבוך לאחר ניתוח בריאטרי ושחרור ממיון