הולדה בעוולה היא אחת מעילות התביעה המורכבות והרגישות בתחום הרשלנות הרפואית. מדובר במקרים שבהם נולד ילד עם מום, מחלה גנטית או מוגבלות משמעותית, כאשר הטענה היא שאילו ההורים היו מקבלים בזמן את המידע הרפואי המלא, או לכל הפחות היו מופנים לבירור הנדרש, הייתה עומדת בפניהם האפשרות לשקול את המשך ההריון.
חשוב להדגיש כבר בתחילה: לא כל לידת ילד עם מוגבלות מעידה על רשלנות רפואית. לעיתים המום לא ניתן היה לגילוי בזמן אמת, ולעיתים הצוות הרפואי פעל באופן תקין לחלוטין. תביעה בגין הולדה בעוולה מתמקדת במקרים שבהם ניתן היה, לפי הסטנדרט הרפואי המקובל, לאתר סימני אזהרה, להפנות לבדיקות מתאימות, לפענח ממצאים כראוי או למסור להורים מידע שהיה עשוי להשפיע על החלטתם.
מהי תביעת הולדה בעוולה?
תביעת הולדה בעוולה מוגשת על ידי ההורים, בטענה כי רשלנות במהלך מעקב ההריון מנעה מהם לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההריון. ליבת התביעה אינה הטענה שהרופא גרם למום עצמו, אלא שהמחדל הרפואי מנע גילוי, אבחון או מסירת מידע בזמן שבו עדיין ניתן היה לפנות לוועדה להפסקת הריון ולשקול את המשך ההריון על בסיס מלוא הנתונים.
בפועל, תביעות מסוג זה עשויות להתעורר כאשר לא בוצעו בדיקות נדרשות, כאשר האם לא הופנתה לייעוץ גנטי, כאשר ממצאי אולטרסאונד או סקירת מערכות פוענחו באופן שגוי, או כאשר תוצאה חריגה לא הוסברה להורים ולא הובילה לבירור המשך.
לא כל מום מולד הוא רשלנות
העובדה שילד נולד עם מוגבלות אינה מספיקה כשלעצמה לצורך תביעה. יש לבחון מה היה ידוע בזמן אמת, אילו בדיקות היו מקובלות באותה נקודת זמן, האם הייתה חובה להפנות לבירור נוסף, והאם ניתן היה לגלות את המום או החשד למום במהלך ההריון. רק כאשר מתברר שהצוות הרפואי חרג מהסטנדרט המקצועי הנדרש, ושאותה חריגה שללה מההורים מידע מהותי, עשויה לקום עילת תביעה.
הולדה בעוולה לעומת חיים בעוולה
בעבר הוכרה בפסיקה גם עילת תביעה שכונתה "חיים בעוולה", שבמסגרתה הילד עצמו תבע בטענה כי טוב היה לו אלמלא נולד במומו. בפסק הדין בעניין המר, ע"א 1326/07, שינה בית המשפט העליון את ההלכה וביטל את עילת התביעה של הילוד בגין חיים בעוולה.
הלכת המר והשינוי משנת 2012
ביום 28.5.2012 קבע בית המשפט העליון כי אין להכיר עוד בתביעה של הילד עצמו בטענה שחייו במומו הם הנזק. לצד זאת, הורחבה וחוזקה עילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה, כך שהם רשאים לתבוע את מלוא הנזק שנגרם להם בשל שלילת האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון.
המשמעות המעשית היא שכיום התביעה מוגשת על ידי ההורים, ולא בשם הילד. הפיצוי, ככל שהתביעה מתקבלת, נועד לאפשר מענה לצרכים המיוחדים והעודפים הכרוכים בגידול הילד ובטיפול בו לאורך חייו, לצד נזקים נוספים שנגרמו להורים.
מדוע ההבחנה חשובה?
ההבחנה בין הולדה בעוולה לבין חיים בעוולה אינה רק ניסוח משפטי. היא משפיעה על זהות התובעים, על תקופת ההתיישנות, על אופן חישוב הנזק ועל ההוכחות הנדרשות. בעוד שעילת חיים בעוולה בוטלה, עילת הולדה בעוולה נותרה העילה המרכזית והמעשית במקרים שבהם נטען כי רשלנות רפואית שללה מההורים מידע חיוני בזמן ההריון.
מתי רשלנות רפואית יכולה להוביל להולדה בעוולה?
רשלנות רפואית בהקשר של הולדה בעוולה יכולה להופיע בשלבים שונים של מעקב ההריון: לפני ההריון, בבדיקות סקר, בייעוץ גנטי, בפענוח בדיקות, או בשלב שבו כבר קיים ממצא חשוד אך לא מתבצע בירור המשך מתאים.
אי הפניה לבדיקות או לייעוץ גנטי
אחד המצבים השכיחים הוא היעדר הפניה לבדיקות שנדרשו בנסיבות המקרה. למשל, כאשר קיים רקע משפחתי של מחלות גנטיות, כאשר יש ממצאים חשודים בסקירת מערכות, או כאשר נתוני ההריון מחייבים בירור מעמיק יותר. במקרים כאלה, אי הפניה לייעוץ גנטי, לבדיקת מי שפיר, לאקו לב עוברי או לבדיקות אחרות עשויה להיחשב כהתרשלות.
פענוח שגוי או התעלמות מממצאים
גם כאשר הבדיקות בוצעו, עדיין עשויה להתרחש רשלנות בשלב הפענוח. טעות בפענוח אולטרסאונד, התעלמות מסמנים רכים, אי זיהוי עיכוב בגדילה או פרשנות שגויה של תוצאות בדיקות סקר עלולים למנוע אבחון בזמן. בתביעות מסוג זה נבדק האם רופא סביר, באותן נסיבות, היה אמור לזהות את הממצא ולהפנות להמשך בירור.
כשל במסירת מידע להורים
לעיתים הבעיה אינה בבדיקה עצמה אלא בדרך שבה המידע עבר, או לא עבר, להורים. ממצא חשוד יכול "ליפול בין הכיסאות" בין רופא, מכון בדיקות, יועץ גנטי או קופת חולים. לעיתים המידע נמסר באופן חלקי, לא ברור או ללא הסבר על המשמעות האפשרית שלו. במקרים אחרים ניתנת הפניה לבדיקות, אך בלי להסביר את חשיבותן או את הסיכון שבהימנעות מהן.
מה צריך להוכיח בתביעת הולדה בעוולה?
תביעת הולדה בעוולה אינה מסתיימת בהצבעה על טעות רפואית. על ההורים להוכיח מספר יסודות משפטיים ורפואיים, שביחד יוצרים את בסיס האחריות והנזק.
התרשלות רפואית
יש להראות שהצוות הרפואי לא פעל כפי שהיה מצופה מאנשי מקצוע סבירים בנסיבות העניין. ההתרשלות יכולה להתבטא באי ביצוע בדיקה, אי הפניה לבדיקה, פענוח שגוי, אי מסירת מידע, או אי ביצוע בירור המשך לאחר ממצא מחשיד.
קשר סיבתי
לא די להראות שהייתה התרשלות. יש להוכיח כי אלמלא אותה התרשלות, המום, המחלה או החשד המשמעותי היו מתגלים בזמן. בנוסף, יש לבחון האם גילוי כזה היה מוביל לאפשרות ממשית לפנות לוועדה להפסקת הריון, והאם בנסיבות המקרה הוועדה הייתה צפויה לאשר את הפסקת ההריון.
החלטת ההורים והפגיעה באוטונומיה
בתביעות אלה נבחנת גם השאלה מה היו ההורים עושים אילו היו מקבלים את המידע המלא בזמן. זהו רכיב רגיש, משום שהוא משלב שיקולים רפואיים, משפחתיים, אישיים ולעיתים גם דתיים או ערכיים. לצד זאת, גם כאשר קשה להוכיח במדויק מה הייתה החלטת ההורים, עשויה להתעורר טענה לפגיעה באוטונומיה, כלומר פגיעה בזכותם לקבל החלטה מודעת על גופם, משפחתם ועתידם.
נזק
לבסוף, יש להוכיח את היקף הנזק. בתביעות הולדה בעוולה מדובר לרוב בנזקים רחבים וארוכי טווח: צרכים רפואיים, שיקומיים, סיעודיים, חינוכיים, התאמות דיור וניידות, עזרת צד שלישי, הפסדי השתכרות ונזקים לא ממוניים שנגרמו להורים.
פיצויים בתביעות הולדה בעוולה
תביעות הולדה בעוולה נחשבות לא פעם לתביעות בסכומים גבוהים במיוחד בתחום הרשלנות הרפואית. הסיבה לכך היא שהפיצוי אינו מתייחס לאירוע נקודתי בלבד, אלא לצרכים מתמשכים שעשויים ללוות את הילד ואת המשפחה במשך שנים רבות ולעיתים לאורך כל חייו.
מה כוללים הפיצויים?
הפיצוי עשוי לכלול, בהתאם לנסיבות המקרה:
- הוצאות רפואיות וטיפולים עתידיים.
- שיקום, פיזיותרפיה, טיפולים פרא-רפואיים וטיפולים משלימים הנדרשים בשל המוגבלות.
- עזרת צד שלישי, סיעוד והשגחה.
- התאמות דיור, ציוד רפואי ואמצעי ניידות.
- מסגרות חינוך מיוחדות, ליווי וטיפולים התפתחותיים.
- הפסדי השתכרות או פגיעה ביכולת ההורים לעבוד בשל הצורך בטיפול בילד.
- כאב וסבל, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה, בהתאם לנסיבות.
מדוע נדרשות חוות דעת מומחים?
כדי לבסס תביעה כזו יש צורך בחוות דעת רפואיות ומשפטיות מתאימות. בדרך כלל נדרשת חוות דעת בתחום שבו נטען למחדל, למשל גינקולוגיה, אולטרסאונד, גנטיקה או רפואת ילדים, ולעיתים גם חוות דעת שיקומית וכלכלית לצורך הערכת הצרכים העתידיים. בלי תשתית מקצועית מסודרת קשה להוכיח הן את הרשלנות והן את היקף הנזק.
התיישנות בתביעות הולדה בעוולה
נושא ההתיישנות הוא אחד הנושאים החשובים ביותר בתביעות מסוג זה. לאחר הלכת המר, מאחר שהתביעה מוגשת על ידי ההורים ולא על ידי הילד, הכלל הוא שתקופת ההתיישנות עומדת על 7 שנים ממועד הלידה, או ממועד גילוי הנזק במקרים המתאימים.
קראו עוד על התיישנות רשלנות רפואית.
מדוע כבר לא מדובר ב-25 שנים?
לפני השינוי בפסיקה, כאשר הייתה קיימת עילת תביעה של הילד, היה ניתן במקרים מסוימים להסתמך על מניין התיישנות החל מגיל 18, כך שבפועל דובר לעיתים בתקופה של עד 25 שנים. כיום, כאשר התביעה המרכזית היא תביעת ההורים, אין להמתין עד שהילד יגיע לבגרות. לכן חשוב לבחון את המקרה מוקדם ולא לדחות את הבדיקה המשפטית.
הוראת המעבר שהסתיימה
לאחר הלכת המר ניתנו הוראות מעבר שנועדו להתמודד עם תיקים ישנים ועם הסתמכות על הדין הקודם. אחת מנקודות הזמן שהוזכרה בפסיקה הייתה 27.8.2015. כיום מדובר במועד עבר, ולכן אין להתייחס אליו כמועד פתוח להגשת תביעות חדשות. במקרים גבוליים או ישנים במיוחד חשוב לקבל בדיקה פרטנית של סוגיית ההתיישנות, משום שאיחור עלול להביא לדחיית התביעה על הסף.
איך מתכוננים לתביעת הולדה בעוולה?
הכנת תביעה מסוג זה דורשת זמן. יש לאסוף חומר רפואי, לאתר את כל הבדיקות שבוצעו במהלך ההריון, לבדוק מי ראה אילו ממצאים, להבין מה נמסר להורים בזמן אמת, ולהעביר את החומר למומחים המתאימים.
איסוף מסמכים רפואיים
מומלץ לשמור כל מסמך הקשור להריון: תיק מעקב, בדיקות דם, שקיפות עורפית, סקירות מערכות, בדיקות סקר, ייעוץ גנטי, הפניות, סיכומי ביקור, תוצאות אולטרסאונד ותכתובות מול קופת החולים או בית החולים. מסמך שנראה שולי בזמן אמת עשוי להיות משמעותי בבדיקת הרצף הרפואי.
תיעוד הוצאות וצרכים
מעבר לחומר הרפואי, חשוב לתעד הוצאות בפועל: טיפולים, ציוד, נסיעות, התאמות בבית, מסגרות חינוך, עזרה בתשלום וכל הוצאה הנובעת מצרכיו של הילד. תיעוד מסודר מסייע להעריך את הנזק ולבסס את רכיבי הפיצוי.
פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי
מכיוון שהכנת תביעה ברשלנות רפואית מחייבת חוות דעת מומחים ואיסוף חומר רב, מומלץ לפנות לייעוץ מוקדם ככל האפשר. פנייה מוקדמת מאפשרת לבדוק את ההתיישנות, לשמר ראיות, ולבחון בצורה מקצועית האם קיימת עילה ממשית לתביעה.
כיצד לבחור עורך דין לתביעת הולדה בעוולה
תביעות הולדה בעוולה אינן דומות לתביעות נזיקין רגילות. הן דורשות שילוב בין הבנה משפטית, ניסיון ברשלנות רפואית, יכולת לעבוד עם מומחים רפואיים, והיכרות עם אופן ניהול תביעות מול בתי חולים, קופות חולים וחברות ביטוח.
בעת בחירת עורך דין רשלנות רפואית כדאי לבדוק ניסיון קודם בתיקים דומים, יכולת לנתח חומר רפואי מורכב, זמינות ורגישות לליווי המשפחה, וכן היכרות עם מומחים בתחומים הרלוונטיים. מדובר בתהליך טעון וארוך, ולכן לצד המקצועיות חשוב שההורים ירגישו שיש מי שמסביר, מכוון ומלווה אותם לאורך הדרך.
שאלות נפוצות על הולדה בעוולה
כיום התביעה מוגשת על ידי ההורים. לאחר הלכת המר, עילת התביעה של הילד בגין חיים בעוולה בוטלה, והעילה המרכזית שנותרה היא עילת ההורים בגין הולדה בעוולה.
לא. יש צורך להראות שהטעות או המחדל חרגו מהסטנדרט הרפואי הסביר, ושקיים קשר בין ההתרשלות לבין שלילת האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההריון.
משך ההליך משתנה לפי מורכבות המקרה, מספר המומחים המעורבים, עמדת הנתבעים והאפשרות להגיע לפשרה. יש תיקים שמסתיימים בהסדר, ויש תיקים מורכבים שנמשכים מספר שנים בבית המשפט.
הפיצוי תלוי בחומרת המום, בתוחלת החיים, בצרכים הרפואיים והשיקומיים, בהיקף העזרה הנדרשת ובנזקים שנגרמו להורים. במקרים משמעותיים הפיצוי עשוי להגיע לסכומים גבוהים מאוד, ולעיתים למיליוני שקלים.
לסיכום
הולדה בעוולה היא עילת תביעה רגישה, מורכבת ובעלת משמעות עצומה למשפחה. היא עוסקת בשאלה האם ההורים קיבלו בזמן את המידע שהיה דרוש להם כדי לקבל החלטה מודעת לגבי המשך ההריון, והאם מחדל רפואי שלל מהם את האפשרות הזו.
במקרים שבהם קיים חשד לרשלנות במעקב ההריון, בפענוח בדיקות, בייעוץ גנטי או במסירת מידע להורים, חשוב לבדוק את הדברים מוקדם, לאסוף את החומר הרפואי ולבחון את המקרה בעזרת עורך דין הבקיא בתביעות רשלנות רפואית והולדה בעוולה.
