תביעת רשלנות רפואית בסכום של עד 2.5 מיליון ש”ח הוגשה על ידינו לאחרונה לבית משפט השלום, כנגד מרכז רפואי מוביל בצפון הארץ ומדינת ישראל. התביעה עוסקת באירועים שהתרחשו בקיץ 2021 ונוגעת לטענות בדבר טיפול רפואי לקוי שהוביל לתוצאה טרגית.

על פי כתב התביעה, מטופל שסבל ממחלת נפש אושפז מספר פעמים בבית החולים בעקבות שלושה ניסיונות אובדניים שהתרחשו בפרק זמן קצר של כחודש וחצי. למרות היסטוריה זו והסיכון הברור, נטען כי המטופל שוחרר מבית החולים ללא הפניה לאשפוז פסיכיאטרי מתאים. ימים ספורים בלבד לאחר שחרורו מהאשפוז האחרון, שם המטופל קץ לחייו.

מהתביעה עולה כי הניסיון האובדני השלישי היה חמור במיוחד – המטופל ניסה לתלות את עצמו עם חבל מחלון דירתו בקומה שנייה, אך החבל נקרע והוא נפל על הרצפה ונחבל. אף על פי שניסיון זה העיד על רמת מסוכנות גבוהה ויכולת ברורה למעבר משלב הכוונות לשלב הביצוע, שוחרר המטופל מבית החולים לאחר אשפוז קצר.

חוות דעת מומחה בפסיכיאטריה שצורפה לתביעה טוענת כי התרשלו הרופאים בטיפול במטופל באופן חמור וגרמו לאי מניעת ההתאבדות. לטענת התובעים, אילו היה המטופל נשאר מאושפז להמשך השגחה במסגרת פסיכיאטרית מתאימה, ניתן היה לטפל בגורמי הדחק שהביאו למצב האובדני ולמנוע את התוצאה הקשה.

עיקר הטענות המשפטיות בתביעה נוגעות להתעלמות משרשרת הניסיונות האובדניים הקודמים בהערכת מסוכנות המטופל, התעלמות ממחלתו הבסיסית, ושחרורו מאשפוז ללא השגחה מתאימה חרף הסיכון האובדני הגבוה.

התביעה מבקרת בחריפות את השימוש ב”חוזה למניעת התאבדות” (הסתמכות על הבטחת המטופל שלא להתאבד), שיטה המוכרת בספרות המקצועית כבלתי יעילה ובעלת כישלון טיפולי במטופלים בסיכון אובדני.

מעניין לציין כי על פי כתב התביעה, ברשומות הרפואיות האחרונות של המטופל תועד כי “לא ניתן לשלול סיכון פוטנציאלי” עקב מספר גורמי סיכון, אך למרות זאת הוחלט לשחררו. התיק נמצא עדיין בשלביו הראשונים, והנתבעים הוזמנו להגיש כתב הגנה.

הנזקים הנתבעים כוללים קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל, אובדן הנאות חיים והפסד השתכרות, בנוסף להוצאות נלוות.