שאלות ותשובות

 

שאלות ותשובות בנושא רשלנות רפואית

 

ש: כיצד יודעים שקיים חשד לרשלנות רפואית?

כאשר תוצאת הטיפול הרפואי שונה במידה רבה ביחס לציפיות, כאשר האבחנה ניתנה זמן רב לאחר תחילת התלונות, כאשר הטיפול הרפואי מסתיים בנזק קשה או אף במוות וקיימת תחושה חמצמצה שלא נעשה כל שניתן, כל אלה אינדיקציות טובות כדי לפנות לעו"ד המתמחה ברשלנות הרפואית, על מנת שיבדוק בסיוע מומחים רפואיים האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית, שניתן להגיש תביעה בגינו.

ש: כיצד מתגברים על אי הנעימות הכרוכה בהגשת תביעה כנגד הרופא שטיפל בי, הוא בסך הכל רצה בטובתי גם אם טעה?

התחושה מובנת, אך צריך לזכור כי הרופאים והמוסדות הרפואיים מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית המכסה את חבותם במקרה של רשלנות רפואית. הרופא עצמו לא משלם מכיסו ולרוב כלל לא נתבע בעצמו, אלא שהנתבע הוא המוסד הרפואי בו הוא עובד ונושא באחריות למעשיו.

הנזק במקרה של רשלנות רפואית עלול להיות גדול והפיצוי נועד להחזיר ככל הניתן את המצב לקדמותו ולאפשר לנפגע לשמר את רמת חייו חרף מוגבלותו.

ש: הטיפול הרפואי היה טראומתי עבורי. איני מסוגל לחזור ולהתעסק באירועים האלה וידוע לי שתביעה לוקחת זמן רב אפילו שנים. מה כדאי לעשות?

צריך להבין שלמרות שתביעת רשלנות רפואית נמשכת זמן רב יחסית (לעיתים קרובות שנתיים - שלוש מרגע הגשת התביעה), מידת המעורבות של הלקוח אינה גבוהה ומתבטאת בעיקר במסירת גרסתו, בדיקות ע"י מומחים רפואיים מטעם הצדדים, ועדות בבית המשפט אם התיק לא מסתיים בפשרה קודם לכן. הידיעה שהטיפול בתביעה לא הוזנח ומתבצע ע"י עו"ד מיומן עשויה דווקא להרגיע.

ש: מהם השלבים השונים בניהול תביעת רשלנות רפואית?

מאחר ועל פי דין, תנאי בל יעבור להגשת תביעת רשלנות רפואית הינו צירוף חוות דעת מומחה רפואי לעניין קיומה של הרשלנות הרפואית ולעניין הנזק הגופני, שהם עניינים שברפואה, השלב הראשון בטיפול לאחר קבלת גירסת הלקוח לאירועים הינו איסוף החומר הרפואי הרלבנטי בחינתו על ידי עורך הדין והעברתו למומחה רפואי מתאים, לשם בדיקת ההיתכנות לקבלת חוות דעת כאמור. לעיתים קרובות נדרשת יותר מחוות דעת אחת כאשר מדובר בעניין המערב מספר תחומי רפואה.

עם קבלת חוות הדעת ניתן להגיש את התביעה ואז ניתנת האפשרות לנתבע להגיש כתב הגנה וחוות דעת מומחים מטעמו.

לאחר שלב זה מתקיימים מגעים בין הצדדים בסיוע בת המשפט או מגשר על מנת לבחון אפשרויות לסיום התיק בפשרה. אם המאמצים להגיע להסדר פשרה לא צולחים קובע בית המשפט את התיק לישיבת הוכחות בה מעידים המומחים והעדים האחרים.

בהמשך נשמעים או מוגשים סיכומי הצדדים (בדרך כלל בכתב) ובית המשפט נותן את פסק הדין.

מרבית התיקים מסתיימים בפשרה קודם למתן פסק דין.

ש: מדוע שכר המומחים הרפואיים בתביעות רשלנות רפואית גבוה יחסית?

כאשר מומחה רפואי נדרש לכתוב חוות דעת מבוססת המטילה דופי בהתנהלות המקצועית של קולגה, הדבר כרוך בעבודה קשה יותר מאשר קביעת נכות רפואית עקב תאונת דרכים למשל. במאמר מוסגר נוסיף שיש רגליים לסברה שגם אי הנעימות מתומחרת. התוצאה היא שעלות חוות דעת לעניין קיומה של רשלנות רפואית נעה בדרך כלל בין 8,000 ש"ח ל - 20,000 ש"ח תלוי בעניין ובמומחה. לעומת חוות דעת לעניין נזק בלבד שעלותה כ - 4,000 - 5,000 ש"ח.

חשוב לזכור, כי בכל מקרה בו מתקבלת התביעה בפסק דין או בפשרה, נושא הנתבע בתשלום שכר המומחים של התובע, סכום שמתווסף לפיצוי שנפסק.

למרות העלויות הגבוהות המצב היום טוב בהרבה מבעבר, שכן בניגוד לעבר יש היום מספיק רופאים בכירים, שמסכימים לתת חוות דעת הקובעות רשלנות במקרה בו הם מתרשמים שזו אכן קיימת. קשר השתיקה עדיין קיים במידה רבה, אך בהחלט הולך ונפרם.

ש: מה היא עלות שכרו של עורך הדין שיטפל בתביעה?

מקובל כי שכר טרחת עורכי הדין בטיפול בתביעות רשלנות רפואית נגזר בעיקרו באחוזים מהפיצוי שנפסק, כך שאין צורך בהוצאה כספית גדולה בהקשר זה לפני שהתביעה מסתיימת בהצלחה. כמו כן, יש להניח כי חלקו הארי של שכר הטרחה שסוכם ישולם ע"י הנתבע אם התביעה תסתיים בהצלחה.

שכר הטרחה בכל מקרה ומקרה נקבע בהסכם פרטני בין עורך הדין ללקוח לשביעות רצונם של שני הצדדים.

לשאלות נוספות ניתן לפנות לפורום רשלנות רפואית