רשלנות רפואית בהתקף לב יכולה להתקיים כאשר כשל באבחון, בהפניה או בטיפול גרם לנזק שאפשר היה למנוע או לצמצם. אם פניתם לעזרה ושוחררתם הביתה, או שהטיפול התעכב ומצבכם הידרדר, צריך לבדוק שני דברים: מה הצוות היה צריך לעשות לפי המידע שהיה לפניו, והאם העיכוב הוסיף לפגיעה. אותן שאלות נבחנות גם כאשר האירוע הסתיים בפטירה ובני המשפחה מבקשים לבדוק אם הייתה רשלנות.
עיקרי הדברים
- אק"ג או בדיקת טרופונין ראשונים תקינים לא תמיד שוללים התקף לב. המשמעות שלהם תלויה במועד שבו בוצעו ביחס לתחילת התסמינים ובתלונות באותו שלב.
- שחרור מהמיון עם אבחנה של צרבת, חרדה או כאב שרירים, וחזרה בהמשך עם התקף לב, מצדיקים בדיקה של הביקור הראשון.
- כדי לבסס תביעה צריך להראות שהכשל באבחון או בטיפול גרם לנזק שניתן היה למנוע או לצמצם. מחלת לב קודמת אינה שוללת תביעה על ההחמרה.
- שעות הבדיקות, קבלת התוצאות ותחילת הטיפול הן ראיות מרכזיות. כדאי לבקש את תרשימי האק"ג עצמם ואת תיק המיון המלא, ולא להסתפק בסיכום השחרור.
מתי יש עילה לתביעת רשלנות רפואית בהתקף לב?
התקף לב שהסתיים בנכות או בפטירה אינו מוכיח כשלעצמו רשלנות. כדי לבסס תביעה צריך להראות שהצוות חרג מהטיפול הרפואי הסביר בנסיבות המקרה, שנגרם נזק, ושקיים קשר סיבתי בין החריגה לבין הנזק.
דוגמאות למקרים שמצדיקים בדיקה
למשל, אם תלונות שהצדיקו בירור דחוף לא נבדקו, ובגלל זה אבד זמן שבו טיפול מתאים היה מצמצם את הפגיעה בלב, עשויה לקום עילה. מנגד, גם טיפול מהיר ונכון אינו מבטיח החלמה מלאה. לכן צריך להפריד בין הנזק שגרם האירוע הלבבי עצמו לבין הנזק שנוסף בגלל ההתנהלות הרפואית.
ההתנהלות נבחנת לפי הידע והאפשרויות שהיו בזמן האירוע. אבחנה שהתבררה מאוחר יותר לא הופכת כל החלטה קודמת לבלתי סבירה. השאלה היא אם כבר אז היו לפני הצוות נתונים שחייבו פעולה אחרת.
באילו מצבים צריך לבדוק את האבחון והטיפול?
חשד לרשלנות רפואית באבחון התקף לב יכול להתעורר כבר בקופת החולים, במוקד, בצוות האמבולנס או במיון. במקרים אחרים ייתכן שהאבחנה ניתנה בזמן, אבל הטיפול התעכב. לכן בוחנים את כל רצף האירועים, מהפנייה הראשונה ועד תחילת הטיפול בפועל.
התלונות יוחסו לצרבת, לחרדה או לכאבי שרירים
ייחוס כאב בחזה לבעיה אחרת אינו בהכרח שגוי. החשד מתעורר כאשר ההחלטה התקבלה בלי בירור שמתאים לתלונות, למצב המטופל ולגורמי הסיכון שלו, כמו סוכרת, עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה או מחלת לב מוכרת.
התסמינים הנפוצים שצריכים להעלות חשד להתקף לב
אצל גברים ונשים כאחד, כאב או לחץ בחזה הוא התסמין השכיח ביותר של התקף לב. תסמינים נוספים יכולים לכלול קוצר נשימה, הזעה, בחילה או הקאה, חולשה, סחרחורת וכאב או אי נוחות בזרוע, בכתף, בגב, בצוואר או בלסת. אצל נשים כאב בחזה אמנם שכיח, אך לעיתים בולטים יותר תסמינים נלווים כמו קוצר נשימה, בחילה, עייפות חריגה וכאבי גב או לסת. בתביעה בודקים מה נמסר לצוות, מה נרשם, והאם היה בסיס רפואי מספק לסיים את הבירור. במקרים שבהם יש חשד לרשלנות רפואית באבחון, הבדיקה מתמקדת בסימנים שהצריכו בירור נוסף ובנזק שנגרם עקב החמצתם.
הסתמכו על אק"ג או בדיקת דם בודדת
אק"ג ראשוני תקין אינו שולל לבדו אירוע כלילי חריף. גם המשמעות של בדיקת טרופונין תלויה בסוג הבדיקה, במועד שבו נלקחה ביחס לתחילת התסמינים ובשאר הממצאים. בדיקה שנלקחה זמן קצר אחרי תחילת הכאב עלולה לצאת תקינה, ולכן לפי המצב נדרשות בדיקות חוזרות או המשך השגחה.
מה קובעות ההנחיות הרפואיות
הנחיות NICE הבריטיות, שעקרונותיהן בנושא זה תואמים גם את הגישה המקצועית בישראל, מדגישות שאין לשלול תסמונת כלילית חריפה רק משום שהאק"ג תקין. גם נייר עמדה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל מתייחס להערכת חשד לתסמונת כלילית חריפה באמצעות אק"ג, טרופונין ומכלול הנתונים הקליניים. מבחינה משפטית, השאלה אינה רק אם בוצעה בדיקה, אלא אם היה נכון להסתמך עליה בהחלטה שהתקבלה.
שחרור ממיון בלי השלמת בירור מתאים
כשמטופל חוזר לבית החולים ומאובחן עם התקף לב אחרי ששוחרר, עולה חשד לרשלנות רפואית באבחון התקף לב כבר בביקור הראשון. בודקים אם התלונות נמשכו, אם התקבלו כל התוצאות הנחוצות, ואם נדרשו השגחה או התייעצות עם קרדיולוג לפני השחרור. הוראה כללית לחזור אם תהיה החמרה אינה מחליפה בירור שהיה צריך לבצע כבר באותו ביקור.
דוגמה לחשיבות השלמת הבירור אפשר למצוא בתביעה שהגיש משרדנו לאחר שחרור מטופלת ללא בדיקות נדרשות. באותו מקרה נטען שחסימה בוורידי המוח הוחמצה אחרי בדיקת CT ראשונית, והמטופלת שוחררה ובהמשך נפטרה. זה היה אירוע מוחי ולא התקף לב, אבל השאלה דומה: האם תוצאה ראשונית שלא הסבירה את התלונות הצדיקה את הפסקת הבירור.
התקף הלב אובחן, אך הטיפול התעכב או לא התאים
אחרי שאובחן התקף הלב, עיכוב בלתי מוצדק בהעברה לבית חולים עם יכולת צנתור, בביצוע צנתור דחוף או בתגובה להידרדרות עלול לגרום לנזק נוסף. במקרים כאלה בוחנים אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול, לרבות כשל בהעברת מידע בין הצוותים.
הדחיפות תלויה בסוג האירוע, במצב המטופל ובממצאים
הנחיות האיגוד האירופי לקרדיולוגיה לתסמונות כליליות חריפות מבחינות בין התקף לב מסוג STEMI, שבו נדרש טיפול מיידי לחידוש זרימת הדם, לבין NSTEMI, שבו תזמון הצנתור נקבע לפי רמת הסיכון. גם ב-NSTEMI נדרשת התערבות מיידית במצבים של סיכון גבוה מאוד, כגון חוסר יציבות או כאב מתמשך שאינו מגיב לטיפול. חריגה מיעד זמן אינה מוכיחה לבדה רשלנות. בבדיקת התיק מבררים מה נדרש באותו מצב, מתי היה אפשר לבצע זאת ומה גרם לעיכוב.
איך מוכיחים שהעיכוב גרם לנזק?
לא די להצביע על שעות המתנה או על אבחנה שגויה. צריך להראות כיצד טיפול מתאים במועד מוקדם יותר היה משנה את התוצאה.
שחזור ציר הזמן ובדיקת מומחה רפואי
כדי להבין את השפעת העיכוב על התוצאה משחזרים את ציר הזמן: הופעת התסמינים, הפנייה לעזרה, הבדיקות והממצאים, ההחלטות שהתקבלו ותחילת הטיפול בפועל. לאחר מכן בוחנים, בעזרת מומחה רפואי, מה היה מצב הלב לפני האירוע ואחריו, ואיזה חלק מהפגיעה אפשר לייחס לעיכוב. בהתקף לב, איחור בטיפול הרפואי משמעותי במיוחד, כי ככל שהעורק נשאר חסום זמן רב יותר, כך נפגע חלק גדול יותר משריר הלב.
איזה נזק נגרם עקב העיכוב באבחון או הטיפול?
הנזק יכול להתבטא בירידה בתפקוד הלב, באי ספיקת לב, בהפרעות קצב, במגבלה במאמץ ובפגיעה ביכולת לעבוד. במקרים חמורים עלולים להיגרם נזק מוחי בעקבות דום לב, ואף פטירה. גם אם המטופל היה נזקק לצנתור או לניתוח מעקפים בכל מקרה, צריך לבדוק אם האיחור באבחון או בטיפול החמיר את הפגיעה בלב וגרם לנזק נוסף.
מחלת לב קודמת אינה שוללת תביעה, אבל מחייבת להבחין בין המצב הקודם לבין ההחמרה שהיה אפשר למנוע. כשאי אפשר לייחס את מלוא הנזק לכשל, עשויה לעלות גם שאלת אובדן סיכויי ההחלמה, בכפוף לתשתית רפואית ומשפטית מתאימה.
אילו מסמכים כדאי להכין לבדיקת המקרה?
סיכום האשפוז נותן תמונה כללית, אבל לעיתים תיעוד של תהליך הטיפול במיון או השעה שבה התקבלה תוצאה מבהירים מה השתבש. לבדיקה כדאי לרכז:
- תיעוד מהמרפאה או מהמוקד, הפניות ודוחות מד"א.
- תיק מיון מלא, כולל רישומי רופאים ואחיות, מדדים ושעות הבדיקה והשחרור.
- תרשימי אק"ג, תוצאות טרופונין ובדיקות דם עם מועדי הנטילה, וכן דוחות צנתור ואקו לב.
- סיכומי אשפוז, ביקורות קרדיולוגיות ומסמכי שיקום שמתארים את המצב אחרי האירוע.
- אישורי מחלה, תלושי שכר וקבלות על הוצאות ועזרה שנדרשו בעקבות הפגיעה.
לפי הנחיות משרד הבריאות למסירת מידע מהרשומה הרפואית, כל חולה רשאי לקבל העתק מהתיק, גם באמצעות מיופה כוח. לא כל החומר מופיע באזור האישי של קופת החולים, ולעיתים צריך לבקש את תרשימי האק"ג בנפרד.
כדאי גם לכתוב תיאור קצר של מה שקרה ושל מה שנאמר לכם, ולהפריד בין מה שאתם זוכרים לבין מה שמופיע במסמכים. אם חלק מהתיעוד חסר, אין פירוש הדבר שאי אפשר לתבוע. עורך הדין יבדוק איך להשלים אותו ומה המשמעות של החסר.
נגד מי מגישים תביעה ואיך מתחילים?
הנתבעים נקבעים לפי המקום שבו אירע הכשל והגורמים שאחראים לו. הם עשויים לכלול את הגוף שמפעיל את בית החולים, קופת החולים, מפעיל מוקד רפואי, מד"א או גורם נוסף שהיה מעורב בטיפול. לעיתים בוחנים אחריות של יותר מגוף אחד.
בתחילת הדרך נערכת בדיקה מוקדמת של המסמכים, כדי להעריך אם יש בסיס להמשך בירור. אם החומר מצדיק זאת, פונים למומחה בתחום המתאים, לרוב קרדיולוג ולעיתים גם מומחה לרפואה דחופה או לתחום הנזק שנגרם.
להוכחת עניין רפואי בבית המשפט נדרשת ככלל חוות דעת מומחה. לכן כדאי לתאם את הפנייה למומחה עם עורך הדין, כדי שחוות הדעת תענה על השאלות שההליך מחייב. מידע נוסף על שלבי הבירור וההגשה ניתן למצוא בעמוד תביעת רשלנות רפואית.
כמה פיצוי אפשר לקבל על רשלנות רפואית בהתקף לב?
הערכת הסכום מחייבת בדיקה של האחריות ושל הפגיעה שאפשר לייחס לרשלנות. החישוב מתייחס בין היתר להפסדי שכר ופנסיה, לעזרה בבית, להוצאות רפואיות ושיקומיות ולכאב וסבל. לגיל, לעיסוק ולמידת הפגיעה בתפקוד יש משמעות רבה. אותה מגבלה לבבית יכולה להשפיע אחרת על אדם שעובד בעבודה פיזית ועל אדם שיכול להמשיך בעבודתו עם התאמות.
תוצאה מתביעה שניהל משרדנו
בתיק לבבי אחר שניהל משרדנו הושגה פשרה בסך 650 אלף ש"ח נטו (לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי) בתביעה על כשלים במהלך אבלציה לבבית, פעולה לטיפול בהפרעת קצב, שהסתיימה בנזק מוחי. זה אינו מקרה של איחור באבחון התקף לב, וסכום הפיצוי נקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו ואינו יכול לשמש מדד לתיק אחר, אבל המקרה ממחיש כיצד פגיעה לבבית עלולה להיות מלווה גם בנזקים נוספים, כמו נזק מוחי, שמשפיעים על היקף הפיצוי.
במקרה של רשלנות רפואית שגרמה למוות בוחנים את זכויות העיזבון ואת זכויות התלויים במנוח, לפי הנסיבות.
רוצים לבדוק אם יש לכם בסיס לתביעה?
אם אתם או אדם קרוב אליכם סובלים מנזק משמעותי לאחר התקף לב, או אם האירוע הסתיים, למרבה הצער, באובדן בן משפחה, ויש לכם שאלות על האבחון או הטיפול, אפשר להתחיל בשיחת ייעוץ טלפונית ראשונית עם עו"ד רשלנות רפואית. במשרדנו השיחה הראשונית ניתנת ללא עלות. אין צורך לדעת מראש איזו טעות נעשתה. תיאור האירוע והמסמכים שבידיכם מספיקים כדי להבין מה צריך לבדוק.
עו"ד עמית אוריה, עם יותר מ-30 שנות ניסיון, מנהל את התיקים באופן אישי ועובד עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה. הבירור נועד לתת לכם תמונה כנה של העילה האפשרית, של סיכויי התביעה ושל הצעדים הנדרשים, לפני שמחליטים אם להמשיך.
שאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בהתקף לב
תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעה אזרחית מסוג זה היא שבע שנים. עם זאת, מועד תחילת הספירה וחריגים כמו גילוי מאוחר של הנזק מחייבים בדיקה פרטנית. אין להניח שתמיד עומדות לרשותכם שבע שנים מהמועד שבו התחלתם לחשוד ברשלנות, ולכן כדאי לבדוק את המועד מוקדם, גם כשעדיין אוספים מסמכים.
לא. תלונה למשרד הבריאות נועדה לבירור ההתנהלות המקצועית, ואינה הליך לפסיקת פיצויים. אפשר לבחון את שני המסלולים, אבל חשוב לדעת שהגשת תלונה אינה עוצרת כשלעצמה את מרוץ ההתיישנות של התביעה האזרחית.
לא בהכרח. חתימה על מסמכי שחרור כשלעצמה אינה ויתור על הזכות להגיש תביעה, ובדרך כלל היא מאשרת שקיבלתם את מסמכי השחרור וההנחיות. אם החתימה הייתה על סירוב לאשפוז או על שחרור בניגוד להמלצה רפואית, בודקים מה הוסבר למטופל, אילו סיכונים הובהרו, מה תועד והאם הסירוב תרם לנזק. גם במקרה כזה אין חסימה אוטומטית של תביעה, אבל להתנהלות המטופל יכולה להיות השפעה על האחריות או על גובה הפיצוי.
כן, במקרים מתאימים. אם האמבולנס הופעל על ידי מד"א והעיכוב נבע מהתנהלות בלתי סבירה של המוקד, ההזנקה או הצוות, התביעה תוגש בדרך כלל נגד מד"א. אם מדובר באמבולנס פרטי, הנתבע יהיה הגוף המפעיל. כדי לקבל פיצוי צריך גם להראות שהעיכוב גרם לנזק שהיה ניתן למנוע או לצמצם אילו האמבולנס הגיע בזמן. רישומי המוקד ודוח הצוות הם מסמכים מרכזיים בבדיקה.
אין מחיר אחיד לחוות דעת מומחה רפואי. העלות תלויה בתחום הרפואי, במורכבות המקרה, בהיקף החומר שצריך לבדוק ובבכירות המומחה, והיא יכולה לנוע מכמה אלפי שקלים ועד עשרות אלפי שקלים. בתיקים מורכבים לעיתים נדרשת יותר מחוות דעת אחת. אם לתובעים קשה לממן את חוות הדעת, במקרים מתאימים אפשר לבדוק אפשרויות מימון, לאחר בחינה ראשונית של התיק ובהתאם לתנאי המימון.
עוד באותו נושא