התיישנות תביעות בעילת “חיים בעוולה”

זהירות התיישנות לפניך!

ביום 28.5.12 נפל דבר בתחום תביעות הרשלנות הרפואית. בפסק הדין המכונה “הלכת המר” (ע”א 1326/07) ביטל בית המשפט העליון את עילת התביעה של הילוד המכונה תביעת “חיים בעוולה”, כלומר שוב לא יוכל  מי שנולד עם מום קשה, שניתן היה לגלותו במהלך ההריון, לטעון “טוב לי מותי מחיי” ולתבוע את הגורם המתרשל על כך שלא הביא לסיום ההריון בהפלה מבעוד מועד.

מנגד, הרחיב בית המשפט העליון את זכות התביעה של ההורים בעילת “הולדה בעוולה”, כך שההורים ולא הילוד רשאים לתבוע על מלוא הנזק שנגרם להם בשל העובדה שלא ניתנה להם האפשרות לסיים ההריון בהפלה. התוצאה הסופית אם כן, מקנה להורים זכות לפיצוי מלא על הנזק שנגרם ובכללל זה פיצוי שיבטא את עלות סיפוק מלוא צרכיו של התובע לכל תוחלת חייו. פיצוי שהינו כמעט זהה לפיצוי שהיה מתקבל בעילת “חיים בעוולה” שבוטלה.

ואולם, הפסיקה בעניין המר יצרה מצב חדש באשר לתקופת ההתיישנות.

בעוד שבתביעת קטין מתחיל מירוץ ההתיישנות רק בהגיעו לגיל 18 – כך שההתיישנות נוצרת כעבור 7 שנים בהגיעו לגיל 25 ובסה”כ תקופת התיישנות של 25 שנה, הרי שתביעת ההורים מתיישנת כעבור 7 שנים בלבד ממועד הלידה/גילוי הנזק. כלומר, בעקבות שינוי ההלכה, עומדת תקופת ההתיישנות בתביעה מסוג הולדה בעוולה על 7 שנים בלבד.

יוצא כי מי שהסתמך על תקופת ההתיישנות הארוכה לקטין בתביעות “חיים בעוולה”  ולא הגיש תביעת הורים על “הולדה בעוולה” בתוך 7 שנים מהלידה, מצא עצמו לכאורה בפני שוקת שבורה, כאשר תביעתו התיישנה לכאורה בעקבות הלכת המר.

על מנת להתגבר על אי הבהירות שנוצרה בערכאות הנמוכות באשר להשלכות עילת המר על תביעות שהתיישנו לכאורה ועל מנת שלא לפגוע באנטרס ההסתמכות ולמניעת עיוות דין, קבע בית המשפט העליון (רע”א 4512/13) ביום 28.8.14, כי הלכת המר לא תחול על תביעות שיגיש הילוד בעילת “חיים בעוולה” בתוך שנה מפסק הדין, כלומר עד ליום 27.8.15 ובתקופה זו יוכל הילוד שתביעת הוריו התיישנה להגיש תביעה בעילת “חיים בעוולה”.

השורה התחתונה היא, כי במקרים שחלפו 7 שנים מאז הלידה/גילוי הנזק  כך שתביעת ההורים התיישנה, ולא תוגש תביעת הקטין  בגין “חיים בעוולה” עד למועד זה (27.8.15), החל בעוד חודשים ספורים, התביעה תתיישן.

יש לציין, כי תביעות רשלנות רפואית מסוג זה הינן בדרך כלל תביעות בסכומי עתק, כאשר הפיצוי מבטיח את מלוא צרכי הקיום, הסיעוד והשיקום של הילד הפגוע לכל ימי חייו, ופירושה של התיישנות התביעה הינה נזק עצום לילד הפגוע ולהוריו.

כמו כן יש להדגיש, כי מאחר והכנת תביעת רשלנות רפואית עורכת זמן רב יחסית בשל הצורך בקבלת חוות דעת מומחים, מומלץ לפנות לעו”ד העוסק בתחום ללא דיחוי, כך שניתן יהיה להגיש את התביעה בטרם תתיישן.