Menu
רשלנות רפואית ההתיישנות

איך מגישים תביעה על רשלנות רפואית? – המדריך המלא

רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא, שטיפל במטופל, או איש צוות רפואי אחר, כמו אחות או אח סיעודי, נהגו ברשלנות כלפי המטופל.

ניתן לחלק רשלנות רפואית לשני סוגים עיקריים:

  1. רשלנות רפואית עם נזק למטופל – מצב שבו רופא או איש צוות רפואי אחר נוהג ברשלנות וכתוצאה ממעשיו נגרמו למטופל נזק גופני, נזק נפשי, הוצאות רפואיות או הפסד כלכלי אחר.

דוגמאות לנזקי גוף, שנגרמים למטופלים כתוצאה מרשלנות רפואית:

  • פציעה – פציעה בניתוח, פציעה כתוצאה ממתן תרופה, טיפול שגוי או הדבקה במחלה.
  • נכות – פיזית או נפשית, שיכולה לגרום לאובדן כושר עבודה, לפגיעה באיכות החיים של המטופל ואף למוות.

דוגמאות לנזק נפשי, שנגרם למטופל כתוצאה מרשלנות רפואית:

  • כאב וסבל נפשיים, טראומה או חרדה.
  • אובדן כושר עבודה, שנובע מקושי מנטלי, או פגיעה ביכולת המטופל להשתלב בחברה.

דוגמאות להוצאות רפואיות, שנגרמו למטופל כתוצאה מרשלנות רפואית:

  • הוצאות כלכליות עבור טיפול רפואי, אשפוז, תרופות או שיקום.
  • הוצאות כלכליות עבור ניידות מד”א, סיעוד ועזרים רפואיים שונים, כמו קביים או כיסא גלגלים.
  1. רשלנות רפואית ללא נזק למטופל –  מצב בו רופא או איש צוות רפואי אחר נהג ברשלנות, אך כתוצאה מכך לא נגרמו למטופל נזק גוף, נזק נפשי או הוצאות רפואיות.

נכות עקב רשלנות רפואית

נכות, כתוצאה מרשלנות רפואית, היא דוגמא לרשלנות רפואית שגרמה למטופל נזק. נכות כתוצאה מרשלנות רפואית היא מצב שבו נגרמת למטופל נכות פיזית או נפשית כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הגורם הרפואי, שטיפל בו.

נכות פיזית מרשלנות רפואית יכולה להיגרם למטופל כתוצאה מפגיעה או מניתוח לא נכון, שביצע הגורם הרפואי. לדוגמא: רופא שביצע ניתוח באופן רשלני ולא זהיר, עשוי לגרום למטופל נכות פיזית קבועה, כגון: נכות בתנועה, שיתוק או חוסר תחושה.

נכות נפשית, יכולה להיגרם כתוצאה מטראומה נפשית, שגרמה הפעולה הרשלנית של הגורם הרפואי המטפל. לדוגמא:  אם רופא הזניח את טיפולו של מטופל עם מחלה פסיכיאטרית, המטופל עלול לסבול מנכות נפשית קבועה, כגון דיכאון, חרדה או הפרעה פוסט-טראומטית כתוצאה מכך.

מטופל, אשר חווה רשלנות רפואית ועקב כך נגרמה לו נכות, עשוי להיות זכאי לפיצויים כספיים. כדי להוכיח את זכאותו לפיצויים, על המטופל להוכיח את קיומם של שלושה יסודות:

  1. על הגורם הרפואי חלה חובת זהירות – הוא היה צריך לנהוג במיומנות ובזהירות סבירה.
  2. הגורם הרפואי סטה מחובת הזהירות ולא נהג במיומנות ובזהירות שהייתה מצופה ממנו בעת הטיפול במטופל.
  3. ישנו קשר סיבתי בין סטייתו של הגורם המטפל מחובת הזהירות, שהייתה מצופה ממנו, ובין הנכות שנגרמה למטופל.

באם המטופל הצליח להוכיח את קיומם של שלושת היסודות הללו הוא עלול להיות זכאי לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו, לדוגמא:

  • החזרים על הוצאות רפואיות: הוצאות שגורמת הנכות למטופל שנזקק לטיפול רפואי, אשפוזים, תרופות או שיקום. זאת, לרבות הוצאות על ניידות מד”א, סיוע וסיעוד או עזרים שונים.
  • החזרים בגין הפסד כושר עבודה: הפסד הכנסה שנגרם למטופל, שכעת לא יכול לעבוד, עקב אובדן כושר עבודה.
  • פיצוי בגין כאב וסבל: פיצוי המטופל על הכאב והסבל שנגרמו לו, כתוצאה מהנכות.
  • פיצוי עבור פגיעה באיכות החיים של המטופל: נועד לפצות את המטופל על הפגיעה באיכות חייו, שנגרמת כתוצאה מהנכות.
רשלנות רפואית ההתיישנות

איך תובעים רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה הליך מורכב, לו מספר שלבים:

  1. איסוף מסמכים – על המטופל התובע לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה, כגון: מסמכים רפואיים, מסמכים ביטוחיים, קבלות ועוד.
  2. פנייה לעורך דין רשלנות רפואית – על המטופל התובע לפנות לעורך דין מנוסה, המתמחה בתיקי רשלנות רפואית, בכדי לקבל ייעוץ וליווי משפטי.
  3. הגשת כתב תביעה – לאחר קבלת הייעוץ המשפטי, יש להגיש את כתב התביעה לבית המשפט.
  4. ניהול ההליכים המשפטיים – עורך הדין של המטופל התובע ינהל את ההליכים המשפטיים מטעמו נגד הגורם הרפואי הנתבע.

רשלנות רפואית – ההתיישנות

למרות שככלל, כל המטופלים שחוו רשלנות רפואית מצד גורם רפואי זכאים לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם להם, ישנו חלון הזדמנויות להגשת התביעה. חוק ההתיישנות, תשי”ח-1958, קובע שתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית מתיישנות בתוך שבע שנים מהיום שבו נגרם הנזק למטופל. זאת, כשהזמן שנותר עד לכניסת ההתיישנות לתוקפה נעצר רק כשמוגשת תביעה בעניין הרשלנות לבית המשפט.

על כן, חייב המטופל התובע להגיש את התביעה לבית המשפט בטרם חלוף שבע שנים ממועד הרשלנות הרפואית, שביצע כלפיו הגורם הרפואי הנתבע.

עם זאת, ישנם מספר חריגים לחוק התיישנות רשלנות רפואית:

  1. מקרים בהם המטופל לא ידע ולא יכול היה לדעת שנגרמה לו רשלנות רפואית.
  2. מקרים בהם המטופל היה קטין, בן פחות משמונה-עשרה שנים, בעת אירוע הרשלנות.
  3. מקרים בהם הגורם הרפואי הנתבע מודה באחריות לרשלנות הרפואית.

משרד עורכי הדין של עמית אוריה תומך במטופלים בתיקי רשלנות רפואית כבר שנים. עו”ד עמית אוריה הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוני’ העברית בירושלים וחבר בלשכת עורכי הדין משנת 1995. כמו כן, הוא בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית וסייע למטופלים רבים לעמוד על זכויותיהם ולקבל את הפיצוי שמגיע להם על פי חוק. 

אם גם אתם זקוקים לעורך דין מנוסה ומקצועי, שילווה אתכם בתהליך תביעה בגין רשלנות רפואית שנגרמה לכם, הנכם מוזמנים לפנות אל משרדנו במספר 03-7442144 או במספר 054-7654014 ונשמח ללוות, להדריך ולייצג אתכם לאורך כל הדרך.

לבירורים ומידע נוסף צור קשר

דילוג לתוכן