אי מניעת סרטן

כאמור, אבחונים שלא נעשו בכלל, או נעשו מאוחר מדי, הם עילה עיקרית לתביעות בגין מחלת הסרטן. אבל למעשה הרשלנות יכולה להתחיל עוד הרבה לפני כן, באי ביצוע בדיקות והליכים שהיו יכולים למנוע את המחלה מראש, או לכל הפחות לזהותה בהקדם. דוגמא לכך היא הסיכון הגנטי ללקות בסרטן השד אצל חלק בלתי מבוטל מהחולות, דבר המחייב בדיקות ייחודיות במידה וידוע כי במשפחתה של אישה היו מוטציות ספציפיות בגנים.

יתר על כן, ישנם מקרים שבהם ההמלצה היא לכרות את השד באופן מניעתי כדי להקטין מאוד את הסיכון להתפתחות סרטן. התרשלות רפואית מתרחשת כאשר ההיסטוריה המשפחתית הייתה מדווחת, אך הגורמים הרלוונטיים לא הפנו לבדיקות גנטיות וייעוץ, לא הציגו את האפשרות לכריתה מונעת. יש לציין כי על הרופא מוטל החובה לברר את ההיסטוריה המשפחתית, ליידע נשים שידוע לו כי בני משפחתן נושאים את המוטציות בגנים, וליידע בגין בדיקות גנטיות – בין אם הן מכוסות על ידי הביטוח של קופת החולים ובין אם לאו. במידה ולא עשה את כל אלו, הרי שבית המשפט עשוי למצוא את התנהלות רשלנית.

אבחון מאוחר של סרטן

למרבה הצער, אין זה נדיר שמחלת הסרטן אינה מאובחנת בזמן, וזוהי סיבה מרכזית לתמותה גבוהה ולקיצור תוחלת החיים. לעיתים, האיחור באבחון הוא תוצאה של רשלנות רפואית. למשל, אם האדם לא הופנה על ידי הגורמים המטפלים לביצוע בדיקות סקר, בין אם נמצאו כגון קולונסקופיה, בדיקת פאפ וכדומה, וזאת בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המקובלים. או למשל, כאשר מטופל התלונן בפני רופאו על כאבים, תחושות, מרקמים ותסמינים נוספים שאמורים היו להעלות חשד לגידול סרטני, אך הרופא לא הסיק את המסקנות הנדרשות, ו/או לא הפנה את המטופל לבדיקות הולמות.

אם נחזור אל הדוגמא של סרטן השד, הרי שבאחריותה של קופת החולים לאתר, ליידע ולתזכר את המטופלות החל מגיל חמישים לגבי בדיקת ממוגרפיה. כמובן שאם אישה מספרת לרופא על תחושה של גוש בשד ואינה מופנית לבדיקה קלינית או לדימות, הרי שמדובר בהתרשלות. כמו כן, זוהי אחריותו של הרופא המטפל לקבל לידיו את תוצאות בדיקת הדימות, או כל בדיקה אחרת, וליידע על כך את המטופלת, וכמובן שאם נמצאים ממצאים לא שפירים גם הצוות הרפואי שביצע את ההדמיה חייב ליידע את המטופלת.

יש לציין כי גם אבחנה מאוחרת של גידול שפיר עשויה להוות התרשלות רפואית, למשל אם הגידול נעשה גדול יותר, יושב באזור רגיש מבחינה פיזיולוגית, ונדרש בגינו ניתוח מורכב שסיכן ואף פגע במטופל במידה כזו או אחרת. דוגמא נוספת להתרשלות היא שבבדיקות עצמן נעשו שגיאות, למשל שהפתולוג לא זיהה נכונה את סוג ומאפייני הגידול, דבר שהוביל לאבחנה שגויה, לאי אבחנה של גידול כממאיר או להיפך, ולביצוע מיותר של הליכים או לאי ביצוע של הליכים נדרשים.

טיפול רשלני בסרטן

כאמור, במרבית המקרים רשלנות רפואית בסרטן מתקיימת בגין אי מניעה ואבחון מאוחר. עם זאת, גם במהלך טיפולים כימותרפיים והקרנות עלולה להתקיים רשלנות. כך למשל, היא עשויה להתרחש עקב החלטה שגויה על תרכיב התרופות והמינונים, דבר המוביל לנזקים חמורים לרקמות הגוף הבריאות. בחירות שגויות כאלו יכולות להתרחש מכיוון שהרופא לא בחן כראוי את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת מצבו הנוכחים, את מצב הגידול הסרטני ותוצאות של בדיקות, שהיו מובילים להחלטה על תרכיב ומינון מדויקים. מקרים כאלו עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות.

לפרטים נוספים בנושא ולקביעת פגישת התייעצות, פנו אל משרדנו בטלפון 054-7654014 או 03-7442144.