התיישנות בת 7 שנים במרבית המקרים

על פי חוק, התיישנות רשלנות רפואית עומדת כאמור על 7 שנים מעת התקיימות הפגיעה. זאת אומרת שהתביעה חייבת להגיע לבית המשפט לפני תום התקופה, ובכלל זאת יש לקחת גם את ההכנות, איסוף החומרים ופעולות נוספות שמבצעים בעצת ובהנחיית עורך הדין. או במילים אחרות, מומלץ בחום שלא להמתין לרגע האחרון, אגב- לא רק בגלל ההתיישנות אלא מסיבות נוספות כמו תיעוד רפואי שנוטה “משום מה” להיעלם עם הזמן במוסדות.

מצד שני, כאשר מדברים על רשלנות, עורך דין והתיישנות, יש לזכור כי במצבים מסוימים התקופה עשויה להיות ארוכה מ- 7 שנים. כך למשל, ייתכן שבית המשפט ישקול בחיוב את הארכת התקופה אם הנפגע מההתרשלות היה מוגבל מבחינה, שכלית, רפואית או נפשית. כל עוד בתקופה זו לא מונה לאדם אפוטרופוס שיוכל להגיש עבורו את התביעה, הרי שהחוק אומר שתקופת ההתיישנות איננה נמנית.

כמו כן, אם הנפגע מההתרשלות היה קטין בעת קרות המקרה, לא מתחילים למנות את ההתיישנות עד שהוא עצמו מגיל לגיל 18. אם מוסיפים לגיל 18 את 7 השנים הרגילות של ההתיישנות, הרי שניתן להגיש את התביעה עד הגיעו של הנפגע לגיל 25. כמו כן, בתביעות רשלנות רפואית אין זה נדיר שאדם עובר הליך רפואי מסוים וממשיך בחייו מבלי לדעת, להרגיש או להבין שלמעשה נגרם לו נזק. כלומר, הנזקים מתגלים רק בשלב מאוחר יותר באמצעות בדיקה שגרתית או כאב שהופיע, ובמצב זה בית המשפט עשוי לקבוע כי תקופת ההתיישנות תחל ממועד גילוי הנזק ולא ממועד גרימתו. עם זאת, במצבים כאלו ודומים חשוב מאוד לבחון האם בית המשפט אכן יסכים להאריך את מועד ההתיישנות, לפני שמתחילים בגיבוש התביעה עצמה.

לסיום פסקה זו, נציין כי תקופת ההתיישנות מפסיקה להימנות עם הגשת התביעה לבית המשפט. תביעות התיישנות רפואית נוטות להיות ממושכות, ובהחלט עשויות להתפרש על פני יותר משנה. לפיכך, במידה ו- 7 השנים חולפות בזמן הדיונים בבית המשפט, הרי שאין זה משנה עבור התביעה. תימשך ככל שתימשך, תקופת ההתיישנות כבר אינה חלה.

מילה על תביעת ביטוח

כאשר מגישים תביעת רשלנות רפואית, בין אם כנגד רופא, צוות, מכון, קופה, בית חולים וכדומה, מי שלמעשה ישא בהוצאות הפיצוי היא חברת הביטוח שמבטחת את הנתבע. כמובן שהחברה תעשה כפי יכולתה ותגייס את מיטב אנשים כדי להקטין את שיעור הפיצויים. ועדיין, מדובר בתביעת רשלנות רפואית שהתיישנות שלה תוארה לעיל. עם זאת, קיימים מצבים שבהם מעוניינים לתבוע במקביל חברת ביטוח פרטית בגין פוליסה שהייתה, וכאן תקופת ההתיישנות קצרה יותר.

במקרים של תביעת ביטוח, החוק אומר שתקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים בלבד ממועד המקרה. אין זה משנה אם המצב הרפואי של הנפגע כבר ברור, או שלא, וגם אין זה משנה אם הנפגע הגיש תביעה לקביעה של אחוזי נכות בביטוח הלאומי. ואולם, בדומה להתיישנות רשלנות רפואית, גם בתביעות ביטוח ישנם מצבים שיכולים להוביל להארכה, כמו ליקוי נפשי או שכלי ללא אפוטרופוס, היעדר מודעות לנזקים שנגרמו באותה עת מצידו של הנפגע, וכן אם מדובר בקטין.

לא להתמהמה בהגשת התביעות

מטרתן של תביעות רשלנות רפואית היא להוציא את הצדק לאור, ובתוך כך לפצות את הנפגע על הסבל והכאב שנגרמו לו, ועל נזקים כספיים מגוונים כגון אובדן ימי עבודה, הוצאות רפואיות, צרכי סיעוד, הפסדי שכר עתידיים וכיוצא בזאת. התביעות נועדו לאפשר חזרה למסלול חיים תקין ככל הניתן, ברמת חיים סבירה, ולעבור את תקופת השיקום בצורה הטובה ביותר. חבל, אם כן, שאנשים מתמהמהים יתר על המידה ולעיתים מפספסים עקב תום תקופת ההתיישנות.

כאמור, חלק מהאנשים חוששים מהכאבים והרגשות העזים שתביעה כזו יכולה להעלות, וכאן בדיוק תפקידו של עורך הדין להרגיע, לנסוך ביטחון ולהסביר את הדברים בצורה ברורה. יש לציין כי לא פעם בתביעות רשלנות רפואית אין צורך במסירה של עדות לבית המשפט, שכן סכום הפיצוי נסגר בדיונים חיצוניים מול הצד השני. בנוסף, למי שאינו מרגיש בנוח לתבוע רופא, מוסד או כל גורם אחר שטיפל בו בכוונה טובה, נזכיר כי מי שמשלם באמת היא חברת הביטוח, ובדיוק בשביל זה דאג הרופא או המוסד לבטח את עצמו.

לפרטים נוספים בנושא ולקביעת פגישת התייעצות, פנו אל משרדנו בטלפון 054-7654014 או 03-7442144.