פסיקה שחשוב להכיר על הולדה בעוולה

לפני כעשור הוציא בית המשפט העליון לגבי הולדה בעוולה פסיקה משמעותית ביותר. בעיקרון, במקרים של רשלנות רפואית קיימת תקופת התיישנות העומדת על 7 שנים, והרציונאל שלה הוא שמי ששגה והתרשל לא יעמוד לכל אורך חייו בפני סכנת תביעה. זוהי התקופה שבה יש להגיש את התביעה לבית המשפט, ולאחריה, אלא אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת, לא ניתן עוד לתבוע בגין אותו המקרה.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בקטין מתחת לגיל 18, וילוד הוא כמובן קטין, הרי שתקופת ההתיישנות מתחילה להימנות רק בהגיעו לגיל 18. לכן, עד לפני כעשור הורים שילדם נולד בעוולה ידעו שיש להם 25 שנים עד להתיישנות, כלומר 18 שנה ועוד 7 שנים של התיישנות על פי חוק. ואולם, בחודש מאי שנת 2012 בית המשפט העליון הוציא פסק דין הולדה בעוולה וקבע שמעתה לא ניתן עוד לתבוע בגין “חיים בעוולה”, כלומר שמי שנולד עם מום קשה שאפשר היה לגלות במהלך ההיריון, לא יוכל לתבוע את המתרשלים ולטעון שמותו טוב מחייו.

מאידך, הורחבה זכות התביעה על הולדה בעוולה, כך שההורים עצמם יכולים לתבוע את מלוא הפיצויים על הנזקים שנגרמו להם, כולל כל הקשור במילוי הצרכים של ילדים לכל אורך החיים. במילים אחרות, בתביעות הולדה בעוולה כיום ניתן לתבוע את מלוא הפיצויים, באופן זהה למדי לפיצויים שהיו מתקבלים בגין תביעת חיים בעוולה. עם זאת, שינוי עיקרי שיש לשים לב אליו הוא שכעת התביעה מוגשת על ידי ההורים, ולא הילד, ומכיוון שההורים בגירים הרי שאין עוד אפשרות להמתין עד הגיעו ילדם לגיל 18 ומכאן להתחיל את מניית תקופת ההתיישנות. כלומר, תקופת ההתיישנות היא כרגיל 7 שנים מיום הלידה, או מיום גילוי הנזק, ולא 25 שנה כפי שהיה עד שנת 2012.

מתי מדובר ברשלנות

כאמור, לא בכל פעם שילד נולד עם מוגבלות כזו או אחרת, הדבר קורה עקב רשלנות רפואית. מאידך, בדיוק על מנת למנוע מצבים כאלו מבוצעות לאורך ההיריון בדיקות רבות, החל בבדיקות הגנטיות, דרך בדיקת מי שפיר ושקיפות עורפית, ועד לסקירת מערכות. המטרה היא לוודא שמדובר בהיריון תקין, שהעובר בריא ושאין סיכונים מיוחדים, ובמידה וקיימים סיכונים – להתוות את ההתערבות הראויה.

הולדה בעוולה בגלל רשלנות יכולה להתקיים, למשל כאשר רופא הנשים, רופא המשפחה או גורם רלוונטי אחר, אינו מפנה את האם (והאב) לביצוע כל הבדיקות המתבקשות. לחילופין, הוא אינו מיידע את ההורים לגבי בדיקות נחוצות שהיה בהן כדי להעלות חשד לכך שהתינוק ייוולד עם מום, עם מוגבלות מסוימת או מחלה גנטית. מעבר לכך, ייתכן שההורים כן הופנה לבדיקות הנדרשות, אולם הבדיקות עצמן לא נערכו באופן מספיק מקצועי, או שהתוצאות של הבדיקות לא נסקרו כראוי או פוענחו באופן שגוי על ידי הצוות הרפואי.

לעיתים קורה שאכן התגלה סימן לבעיה של העובר, וחשד למוגבלות לאחר הלידה, אולם הדבר “נפל בין הכיסאות” והועבר בצורה לקויה, לא מובנת או אפילו לא הועבר בכלל להורים. לחילופין, המידע הועבר אך בדיקות ההמשך הנדרשות בגין אותן ממצאים לא בוצעו. ייתכן גם שהמידע הועבר וניתנה הפניה לבדיקות, אך מה שלא ניתן הוא המלצה ברורה לגבי המשמעויות וכדאיות הפסקת ההריון.

תביעת הולדה בעוולה

בהגשת כתב תביעה הולדה בעוולה עורך הדין של התובעים צריך להוכיח, שאם כל הבדיקות היו מבוצעות על פי הפרוטוקולים, הממצאים מתגלים ונמסרים לוועדת הפסקת הריון, התוצאה הייתה היתר ביצוע הפלה. נכון שמדובר בהחלטה סובייקטיבית של ההורים, אך בדרך כלל בית המשפט יחליט כי מדובר בהתרשלות לו הוועדה הייתה מתירה את ההפלה, שכן קיימת סבירות גבוהה שההורים היו נוהגים על פי ההמלצות.

כיצד לבחור את עורך הדין לתביעת הולדה בעוולה

חשוב לדעת כי תביעות רשלנות רפואית בכלל, ותביעות הולדה בעוולה בפרט, אינן דומות לתביעות נזיקין אחרות. מדובר בתביעות המשלבות לצד ההיבט המשפטי גם היבטים רפואיים, המצריכים בקיאות מעמיקה, היכרות עם מומחים המספקים חוות דעת מקצועית, יכולת לחקור מומחים בחקירה נגדית, היכרות עם אופן פועלם של הגורמים הנתבעים, יכולות ניהול דיונים ומשא ומתן מול חברות הביטוח, ועוד.

על כן, עבור תביעת רשלנות רפואית הולדה בעוולה יש לבחור עורך בעל מומחיות רבה וניסיון עשיר ברשלנות רפואית לסוגיה. יש לשים את הדגש על עורך דין המספק מענה רגיש וקשוב ברמת זמינות גבוהה, המלווה אתכם לכל אורך הדרך. כדאי מאוד לבחון תיקים דומים שבהם טיפל עורך הדין, ואילו הישגים הצליח להביא עבור לקוחותיו. יש לציין כי שכר הטרחה של עורך הדין הינו נגזרת של סכום התביעה, וכמו כן שסכום זה נכלל בתוך הפיצויים המגיעים לתובע, כך שאינו יורד בסופו של דבר מהסכום המתקבל.

לפרטים נוספים בנושא ולקביעת פגישת התייעצות, פנו אל משרדנו בטלפון 054-7654014 או 03-7442144.