Menu

בית אב- שיוך נכסים בקיבוץ

שני חברי קיבוץ מבוגרים שנישאו זה לזו, בשנות ה 50 , הולידו ילדים אך בהמשך נפרדו, מבלי ש”מיסדו” את הפרידה, במסדרונות הרבנות. 

חלפו 30 שנה, השתנו הזמנים והכסף הגדול תפס את מקומו בכיפה גם בקיבוצם. עת השיוך הגיעה.

לרגל השיוך תפר הקיבוץ תקנון מעשה חייט אומן. כל “בית אב”, כך נקבע בתקנון, זכאי למגרש. בית אב, כך הוגדר, כולל גם את מי שהתגרש לפני היום הקובע, כלומר, כל גרוש זכאי למגרש.

ואולם, כך נכתב במפורש, כי פרודים שאינם גרושים כדת משה וישראל, יהיו זכאים למגרש אחד בלבד במסגרת השיוך בהיותם “בית אב” אחד.

נחשו על כמה מקרים חל הסעיף, עליו החליט הקיבוץ להשית את כל ערגתו בת 80 השנה למסורת ישראל?

צדקתם – מקרה אחד.

נסיונות החברים לבטל את רוע הגזירה לא צלחו. הוגשה תביעה כנגד הקיבוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים לקבלת פסק דין הצהרתי, לפיו, חרף האמור בתקנון, זכאי כל אחד מהפרודים הותיקים לשיוך מגרש.

המשפט הסתיים עוד בטרם החל. הקיבוץ “התקפל” והסכים מיד לדרישה עוד לפני דיון ראשון ונקבע בהסכמה כי כל אחד מהפרודים זכאי למגרש (עניין שולי של 2.5 מיליון ש”ח…).

הנה כי כן, עוד מקרה מובהק שלא הצליח ב”שיטת מצליח”.

לאחרונה ניתן ע”י בית המשפט העליוו פסק דין במקרה דומה שאירע בקיבוץ גבעת חיים. בית המשפט העליון הפך את פסיקת בית המשפט המחוזי ופסק, כי מי שחיו כפרודים לפני היום הקובע גם אם לא התגרשו בפועל , זכאים כל אחד למגרש במסגרת השיוך.

כלומר, כל אחד מהם ייחשב ל”בית אב”.

לבירורים ומידע נוסף צור קשר

דילוג לתוכן