רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

שיתוק מוחין ורשלנות בלידה
שינויים ב'"קונצנזוס" בעולם הרפואה.
תביעות רשלנות רפואית רבות, בהן נידונה טענה, כי שיתוק מוחין נגרם עקב התרשלות הרופאים במהלך הלידה, נדחות בטענה שהמקרה אינו נכנס בגדרי דו"ח "הקונצנזוס".
מהו דו"ח הקונצנזוס?
קבוצת חוקרים בראשות אליסטר מקלנן, ניסחה ב1999 דו"ח ובו ניסתה לקבוע את התנאים שצריכים להתקיים, על מנת שיוכר קשר סיבתי בין שיתוק המוחין למצוקה עוברית במהלך או בסמוך ללידה, זאת מתוך הבנה, שמרבית מקרי השיתוק המוחין (90% כך נטען), אינם נגרמים משל מצוקה עוברית בלידה אלא בשל גורמים אחרים, שאינם קשורים בלידה ובהתנהלות הצוות הרפואי בלידה.
הדו"ח אומץ ע"י אגודות המיילדות והגניקולוגיה ברחבי העולם, והפך לכלי חשוב בהדיפת תביעות רשלנות רפואית, העוסקות בשיתוק מוחין עקב רשלנות בלידה, בטענה שהמקרה אינו נכנס בנעלי הקונצנזוס.
מדובר בתביעות בסכומי עתק של מיליוני ש"ח בהתחשב בעוצמת הנזק שנגרם.
אז מה הן דרישות הקונצנזוס?
דו"ח הקונצנזוס המקורי מ 1999, מציב ארבעה תנאים הצריכים להתקיים לשם קביעת קשר סיבתי בין מצוקה עוברית במהלך הלידה לשיתוק המוחין:
א. הוכחת חמצת מטבולית עוברית בבדיקת דם מעורק חבל הטבור כאשר רמת ה ph נמוכה מ 7.2 ורמת חסר הבסיס be גדולה או שווה ל 12.
ב. תמונה קלינית מוקדמת של אנצפלופתיה (פגיעה מוחית) היפוקסית איסכמית.
ג. שיתוק מוחין מבץסוג קוואדריפלגיה ספסטית או דיסקינטית.
ד. היעדר גורם אחר שיכול להסביר את הנזק.
בנוסף על פי הדו"ח יש להתחשב בקריטריונים נוספים שקיומם מחזק את ההסתברות לקיומו של קשר סיבתי ובהם:
1. ציוני אפגר נמוכים.
2. עדות מוקדמת לפגיעה רב מערכתית.
3. עדות הדמייתית מוקדמת לפגיעה מוחית.
4. ניטור פתולוגי של הדופק העוברי.
5. מים מקוניאליים.
הדו"ח יצר מצב אבסורדי בו קושי להוכיח את אחד מארבעת התנאים ההכרחיים, גרם לדחיית תביעות ענק בשל שיתוק מוחין. כמו כן, מומחים מטעם ההגנה נטו לערבב בין הגורמים ההכרחיים לגורמים המשניים, בניסיון לקעקע את הקשר הסיבתי, למשל ע"י העלאת ציון האפגר הנמוך לדרגה של תנאי הכרחי. כך יצא שציון סובייקטיבי של אפגר גבוה, המתאר את מצבו הכללי של הילוד וניתן לפי התרשמות מיילדת אלמונית יכל להכריע את גורלה של תביעת רשלנות רפואית לשלילה.
פסיקת בית המשפט המחוזי והעליון הביעה לא פעם ספיקות באשר לחובה להסתמך על הקונצנזוס, בעת קביעת קיומו היעדרו של קשר סיבתי משפטי. ושופטים ומומחים בכל הערכאות, חזרו והדגישו את שיקול הדעת שיש להפעיל בכל מקרה ומקרה.
לאחרונה, בשנת 2014, הוציא צוות המשימה דו"ח מתקן ומעדכן לפי הניסיון שהצטבר בשנים שחלפו מאז הדו"ח הקודם. גם הדו"ח המתקן אומץ ע"י אגודות המיילדות ברחבי העולם.
על פי הדו"ח המתקן, יש לבחון קיומם של סימנים מוקדמים של אנצפלופתיה היפוקסית איסכמית, קרי סימנים קליניים והדמייתיים המתאימים לפגיעה מוחית על רקע תשניק.
כאשר כל שאר הקריטריונים הופכים למרכיבים שאינם תנאי בלעדיו אין אלא גורמים שיש להתחשב בהם, במסגרת הפעלת שיקול הדעת לקיומו של קשר סיבתי.
בימים אלה נידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תביעת רשלנות רפואית המנוהלת ע"י משרדנו ובה נטען שרשלנות הצוות הרפואי בהתעלמו מסימנים ברורים למצוקה עוברית ואי חילוץ העובר בזמן, גרמה לשיתוק מוחין מסוג קואדרופלאגיה ספסטית לתינוקת.
טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים נוגעת לציון אפגר גבוה שנתנה מיילדת ואשר אינו תואם את התמונה הקלינית של מצוקה וקשיי נשימה, וכן נתוני בדיקת ph תקינים, אך במצב שהבדיקה נלקחה 45 דקות לאחר הלידה ולאחר שהתינוקת קיבלה כבר חמצן במסיכה.
אנו נראה לבית המשפט, כי מכלול התנאים מצביע באופן ברור על רשלנות רפואית שגרמה לשיתוק מוחין ונסתמך על דו"ח הקונצנזוס המעודכן מ 2014, הקובע כי אף אחד מהנתונים אינו תנאי בלעדיו אין. יש לראות את התמונה הקלינית הכוללת ולראות האם קיימת התרשלות שיש קשר סיבתי בינה לבין שיתוק המוחין.
מעניין יהיה לראות, מה יפסוק בית המשפט.