חייגו עכשיו: 054-7654014

facebooklogo

טלפון: 054-7654014 
לפורום רשלנות רפואית
 
 

אחריות לנזקי נפילה או החלקה

קיימים מקרים רבים בהם נפגע אדם לעיתים אף באופן חמור עקב החלקה או אובדן שיווי משקל או התקלות בחפץ  על בבית או מחוצה לו, בחדר האמבטיה או על מדרכה ברחובה של עיר.
באותם מקרים בהם נגרם  נזק גוף חמור, עולה השאלה האם יש גורם שאמור לשאת בנזק ולפצות את הנפגע על נזקיו.
רבים סבורים כי עצם התרחשות הנזק מולידה את הזכות לפיצוי אולם התשובה לשאלה האם יש מי שיפצה, אינה פשוטה כלל, ונגזרת מנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

נקבע כי רק בגין "סיכון בלתי סביר", מוטלת חובת הזהירות קונקרטית, אשר נזק אשר נגרם בשל הפרתה ראוי לפיצוי ע"י מפר החובה.  בתי המשפט קבעו פעמים רבות, כי לא כל נזק הגם שיהיה צפוי מבחינה פיזית הוא נזק שיש לצפותו מבחינה נורמטיבית.
ומהו אותו "סיכון בלתי סביר"?
בית המשפט העליון נדרש לסוגיה בין השאר בפסק הדין המנחה בעניין ועקנין (ע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש). באותו פסק דין נקבע, כי "הסיכון הבלתי סביר שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו..."

בדרכו המיוחדת ממשיך בית המשפט ומסביר:
"... אכן סיכוני חיים ובריאות. אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי) המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית"
האם רצפה רטובה, או  מדרכה עקומה, מהווה סיכון בלתי סביר שיוצר אחריות נזיקית לתופש או בעל המקרקעין כלפי הנפגע?
הפסיקה עשתה הבחנה בין החלקה על חומר הנמצא באופן טבעי במקום ההחלקה לבין חומר שאינו כזה. לדוגמא המצאות שלולית מים במתקן שטיפה לעומת המצאות שלולית מים על גרם מדרגות בבית מגורים.

כאשר מדובר בחומר שהמצאותו במקום "טבעית" גוברת הנטייה לסווגו כסיכון רגיל, שאדם עומד עליו גם אם אינו מוזהר לגביו, ולהקנות פטור למחזיק המקרקעין. כך לדוגמא, מקרה של המצאות מים במרחצאות/או במקלחות.
מובן שעדיין יש לבדוק האם בנסיבות המקרה הספציפי המשטח עומד בדרישות התקן? האם יש מעקה כנדרש ועוד.
דוגמאות מן הפסיקה:
תא. 6246/03 אשד נ. חמי יואב – נדחתה תביעה בגין נזקי החלקה במרחצאות חמי יואב לאחר שנקבע כי המצאות המים במקום ההחלקה הייתה טבעית ולא היו ליקויי בטיחות נוספים.  בטיחות.
תא. 10722/06 הרוש נ. היפרנטו – נקבעה אחריות הנתבע לנזקי התובע עקב החלקה על ריצפה רטובה במרכול.
נפסק כי אמנם אין פסול בניקיון שטח החנות אך יש לנקוט באמצעי בטיחות מתאימים כגון שילוט ו/או סגירה זמנית של האזור בו מנקים עד שהרצפה תתייבש והסיכון יחלוף.

ע"א (מחוזי ירושלים) 4344/97 כהן נ. עיריית קמת גן – באותו מקרה מדבור בהולכת רגל שמעדה ברחובה של עיר. בית המשפט קבע כי רחובות ומדרכות העיר אינם "משטח סטרילי" ולא נדרש לצפות ל"יושר מתמטי" של פני המשטח.
לא כל סטייה ביושר המפלס דוגמת מרצפה בולטת או מדרכה עקומה מהווה מפגע.
אמנם אין חולק כי על העירייה תטפל במפגעים שיש בדרכים שבתחומה, ואולם לא ניתן לצפות כי תוכל לתקן מיד כל מפגע זעיר, הנגרם מהשימוש הרב שנעשה במדרכה, מפגעי הזמן ומזג האוויר.

יש חובה על הולך הרגל ליתן תשומת לב לנקרה בדרכו. עם זאת, כאשר מדובר במפגע ברור, ומשמעותי, כגון בור גדול שנפער בדרך או היעדר תאורה מתאימה, רובצת האחריות לפתחה של העיריה שלא תיקנה את הליקוי במועד, בניכוי אשם תורם, אם נקבע כי קיים, שיש ליחס להולך הרגל בנסיבות העניין.

מבחר תביעות בהן טיפל משרדנו לאחרונה